פסק-דין בתיק א 123108/01

1.         התובע יליד 20/7/57 עבד אצל הנתבעת 1, בפרוייקט הקמת בניני דירות בשכונת סיטי באשקלון, פרוייקט שהוקם ע"י הנתבעת 2, שעסקה בייזום בנייה והייתה גם הקבלן הראשי של הפרויקט.

הנתבעת מס' 1, הינה מעבידתו של התובע ושימשה גם כקבלן משנה של הנתבעת 2.

הנתבעת 3, הינה חברת ביטוח אשר הוציאה פוליסה פוליסת חבות מעבידים וצדדים שלישיים בגין חבותן של הנתבעות 1 ו- 2.

ביום 28/10/99 בעת הקמת שלד של אחד המבנים בפרויקט, עסקו מספר עובדים, ביניהם התובע, בפינוי פסולת בניה בקומה השלישית וזאת על ידי כך שאספו את הפסולת בדליים אותם היה עליהם להביא לקצה המשטח  הקומתי שהיה לאחר יציקה שסופו מוחזק על-ידי משטחים המונחים על גבי פיגומים, ולהשליך את תוכן הדליים למטה.

בשעה שהתובע עמד על אחד המשטחים שעל הפיגומים הצמודים לקצה יציקת רצפת הקומה והשליך את הפסולת למטה, התמוטט לפתע המשטח שהיה על הפיגום והתובע נפל עמו ארצה ונפגע בכל חלקי גופו.

מסתבר, שתוך כדי עבודתו של התובע בקומה השלישית, פירקו פועלים אחרים את רגלי הפיגומים בקומה למטה וכתוצאה מכך המשטח על גבי הפיגום לא היה יציב והתמוטט עת דרך עליו התובע.

התובע טוען כי לא הוזהר להימנע מלדרוך על משטח הפיגום והוא לא ידע שמפרקים את רגלי הפיגומים.

התובע טוען כי בנוסף לכך לא היה גידור בקצה שלד הבניין, אשר יכול היה למנוע את נפילתו ומשום כך, בשל רשלנות הנתבעות 1 ו-2 ותוך הפרת חובות חקוקות הקבועות בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 ותקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988, בכך שלא הציבו שילוט אזהרה, לא הדריכו את העובדים ביניהם התובע, לא מינו מנהל עבודה מוסמך ולא דאגו לאמצעי מיגון, גרמו לפציעתו של התובע.

התובע פונה לבית החולים ברזילי באשקלון, שם אובחן כסובל מפגיעות בכל חלקי גופו, חזה אוויר-דם, שברים מרוסקים בצלעות, דבר שהביא להחדרת נקז ואינטובאציה.  מבית חולים ברזילי הועבר התובע לבית חולים הדסה בירושלים להמשך טיפול, שם שכב במשך 9 ימים, תוך שבחלק מן הזמן הוא מונשם.

לאחר מכן היו לתובע אישפוזים נוספים, האחד מיום 6/12/99 ועד יום 13/12/99 והשני אשפוז של יום ב-17/4/00. 

התובע טוען כי הוא סובל מקשיי נשימה הגוברים בעת מאמץ, שיעול רב, המלווה לעיתים בגניחת דם, קושי בהליכה ובכיפוף וכן בעיות אורולוגיות וקושי בתפקוד המיני.

מאז התאונה טוען התובע כי לא חזר לעבודתו הקודמת והיה מצוי בתקופת אי כושר ארוכה ביותר.

2.         בתמיכה לתביעה, צירף התובע חוות דעת של האורטופד ד"ר א. אריאלי, אשר העניק לתובע נכות צמיתה בשיעור 5% בגין נקע בעצם הבריח בכתף שמאל ו- 15% בגין הגבלה  בתנועות בפרק כתף ימין וכן הפעיל המומחה את תקנה 15 לתקנות המל"ל בשל מקצועו של התובע. סך הכל העניק לתובע נכות משוקללת בשיעור של 30%.

בתחום הריאות המציא התובע חוות דעת של פרופסור מ. טופילסקי, אשר קבע כי לתובע נכות בגין פגיעה בריאה הימנית בשיעור של 30% ובגין הפגיעה בריאה השמאלית נכות בשיעור של 20% ובסה"כ 44% נכות, וכן הפעיל את תקנה 15 במלואה והעניק לתובע נכות משוקללת בשיעור של 66%.

לאור האמור לעיל, התובע טוען לנכות משוקללת של 76.2%.

3.         התובע טוען כי כתוצאה מהתאונה אינו יכול יותר לעסוק במקצועו הבנייה ואינו יכול לפרנס את אשתו ובנו כפי שפירנסם קודם. במיוחד בהתחשב בכך שאינו יודע היטב את השפה העברית ועבודתו אליה הוכשר הייתה עבודה פיזית קשה.

התובע טוען לנזקים מיוחדים בשל הפסדי השתכרות, הוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות ועזרת צדדי ג' וכן בגין נזק לעתיד ובשל נזק לא ממוני.

4.         הנתבעת 1 טוענת בכתב הגנתה כי הנתבעת 2 קיבלה על עצמה לבצע את כל עבודות הבנייה בפרויקט עבור חברת קו-רקיע בע"מ, אשר הייתה  היזמית של הפרויקט. הנתבעת 2 התקשרה בהסכם עם חברת בר-חסון בע"מ - צד ג' 1, אותה  העסיקה בעבודות בניית השלד והוסכם בין בר-חסון והנתבעת 2, כי שתיהן תהיינה שותפות מלאות בביצוע העבודות באופן שהוצאות והכנסות העבודה יחולקו ביניהם בחלקים שווים וכי הנתבעת 2 התחייבה לדאוג לכיסוי ביטוחי מלא ולהנפקת פוליסת ביטוח מתאימה לרבות כיסוי ביטוחי לתאונות ונזקים של העובדים, לרבות עובדי הנתבעת 1.

בהסתמך על התחייבות זו של הנתבעת 2, לא דאגה הנתבעת 1 לכיסוי ביטוחי נפרד. הנתבעת 1 טוענת כי התובע אשם בפציעתו, באשר לא התייחס להוראות ולאזהרות בדבר פירוק רגלי הפיגום, התעלם מכללי הבטיחות ולא השתמש באמצעי הבטיחות אשר סופקו ,לו ולא נהג כפי שפועל סביר היה נוהג בנסיבות המקרה.