פסק-דין בתיק א 122791/01

הצדדים וטיעוניהם

הצדדים

התובע, יליד 1957, בעל עסק עצמאי להרכבת תריסים והתקנתם, הנתבעת הינה חברת ביטוח המנהלת את עסקיה בישראל, ואשר ביטחה את התובע בפוליסה לביטוח חיים -תגמולים לעצמאים מס' 253287-7 שלה נספחים מס' 0373 ומס' 0379 שעניינם תשלום תשלומים חודשיים לתובע של אובדן כושר עבודה (להלן: "הפוליסה").

טיעוני התובע

טענות התובע בדבר פגיעתו בתאונה וליקוייו

ביום 30/06/98 נפגע התובע בתאונת דרכים. התובע נפגע בגבו ובראשו, כאשר כתוצאה מן התאונה נפגעה ראייתו באופן שהינו סובל מדיפלופיה (כפילות ראיה). לטענת התובע, כתוצאה ישירה של פגיעתו ומצב הראיה, הוא סובל מכאבי ראש וסחרחורות חוזרות ונשנות, המגבילים באופן ניכר את תיפקודו.

התובע טוען שכתוצאה מן הפגיעה הנזכרת לעיל איבד את כושר עבודתו, וזאת בעיקר לנוכח העובדה שעבודתו בתור מרכיב ומתקין תריסים שמיוצרים לפי הזמנות ומידות הלקוחות דורשת ממנו לנקוט בפעולות שונות, אשר אותן אינו מסוגל לבצע.

רופא תעסוקתי בקופ"ח, קבע כי התובע לא מסוגל לחזור לעבודתו בהרכבת והתקנת תריסים. התובע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי - ענף נפגעי עבודה כנכה בשל פגיעה בעבודה בעקבות תאונת הדרכים מיום 30/6/98 - בשעור של 44% לצמיתות. הגבלותיו של התובע לפי הנכות הרפואית שנקבעה הן כאלה אשר גורמות לאובדן מוחלט של כושר עבודתו כמתקין ומרכיב תריסים. רופאה ניאורולוגית שבדקה את התובע, מצאה כי הוא סובל מכאבי ראש כרוניים כתוצאה מהבעיות בעיניים, שאינם ניתנים לריפוי.

בנוסף, התובע סובל מצפצופים באוזניים ומירידה חריפה בשמיעה-  מצב רפואי המקנה לו נכות  נוספת.

הירידה בהכנסות התובע עקב הפגיעה

עקב הפגיעה האמורה לעיל ומצבו הרפואי, נפגעו הכנסותיו של התובע:

הכנסותיו של התובע עמדו בשנת 1998 על סכום של 77,317 ש"ח לשנה, בהתאם לדו"ח שומת מס הכנסה לשנת 1998. הכנסתו של התובע לאחר התאונה, בהתאם לדו"ח שומה משנת 1999, הנה 7,920 ש"ח לשנה.

תגמולי הביטוח

במשך תקופה מסוימת, שילמה הנתבעת לתובע תשלומים חודשיים בגין אבדן כושר העבודה. התשלומים ששולמו לתובע הנם כמפורט:

סך של 7,825.00 ש"ח לתקופה 13/6-1/10/99, מהם סך של 6,388 כפיצוי חודשי והיתרה סך של 1,437 ש"ח ע"ח החזר דמי ביטוח. 

סך של 4,353.00 ש"ח לתקופה 1/10-1/12/99, מהם סך של 3,555 ש"ח כתגמולי ביטוח היתרה סך של 798 ש"ח ע"ח דמי ביטוח.   

סך של 7,625 ש"ח לתקופה 1/12/99 - 13/6, כהשלמה לפיצוי אמיתי בפוליסה, מצ"ב העתק הספח.

סך של 3,548 ש"ח לתקופה 12/99, מהם 3,150 ש"ח ע"ח תגמולי ביטוח וסך של 398 ע"ח דמי ביטוח.

התובע החל בהליכי שיקום באמצעות המוסד לביטוח לאומי, ובמסגרת זו הוצע לתובע קורס התואם לדעת פקידי השיקום את כישוריו. התובע הגיע לפגישות לבחינת התאמתו לקורסים, אך בהעדר מקור הכנסה בתקופת ההסבה המקצועית, לא יכול התובע להתקדם בהליך השיקום, בשל הצורך לפרנס את משפחתו, ובנוסף, לא הצליח להשתלב בקורס בשל בעיותיו הרפואיות. בנוסף, קיים ספק אם לאור מצבו הרפואי עשוי בכלל הליך השיקום להצליח, ואם יצליח התובע לרכוש מקצוע אחר, התואם את כישוריו, השכלתו ונסיונו, גם אם יעבור את הקורס שיימצא מתאים לעבור.

התובע טוען אפוא כי הוא מצוי במצב של אובדן מוחלט של כושר עבודה ואינו יכול לשוב לעבודתו בתור מתקין ומרכיב תריסים כבעבר, ומסוגל לבצע רק חלק מזערי מהעבודות שביצע לפני הפגיעה, וגם זאת רק לסירוגין ועם הפסקות ארוכות. התובע, לטענתו, הינו חסר כל השכלה או הכשרה שתאפשר לו למצוא עבודה סבירה אחרת באשר הינו בעל 10 שנות לימוד בלבד וניסיונו בעבודה מתמצה ב- 22 שנות עבודה בתור מרכיב ומתקין תריסים עצמאי.