חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק א 1219/04

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
1219-04
1.9.2005
בפני :
ר. פוקס

- נגד -
:
משה אורגד
עו"ד נ. קדוש ואח'
:
הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ
עו"ד א. אטיאס ואח'
פסק-דין

בפני בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות.

הרקע:

התובע יליד 27.10.52, עותר לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה לביטוח תאונות אישיות שמספרה 27073589/98, ואשר הונפקה לו על ידי הנתבעת.

האירוע בגינו מבוקש תשלום תגמולי ביטוח התרחש ביום 16.7.98, עת החליק התובע ממשטח עבודה ונחבל קשות בברכו הימנית, כעולה מכתב התביעה ונספחיו (להלן: "מקרה הביטוח").

התביעה דנא הוגשה ביום 5.1.04.

התובע מבסס תביעתו על החלטת הועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי מיום

9.3.03, אשר קבעה לו נכות צמיתה בשיעור 12.5% בגין מקרה הביטוח.

ויודגש כי המסמך עליו מבסס התובע עתירתו, גם קובע כי הנכות האמורה, תחילתה ביום 1.8.99. ראה סעיף 13 לכתב התביעה, כדלקמן:

"התובע יטען כי בהחלטת הועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי מיום 9.3.99, נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 12.5% בגין מקרה הביטוח החל מיום 1.8.99." (ההדגשה במקור)

לטענת התובע, המועד בו נקבעה נכותו הצמיתה, הוא מועד בו אירע מקרה הביטוח ורק ממנו יש למנות את  תקופת ההתיישנות.

הנתבעת בכתב ההגנה ובהזדמנות הראשונה טענה  לדחיית התובענה על הסף, בשל התיישנות. לטענתה, תקופת ההתיישנות לגבי תגמולי הביטוח היא 3 שנים מיום קרות מקרה הביטוח, לאור סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981. מקרה הביטוח, לשיטתה, הינו יום אירוע התאונה, קרי 16.7.98.

עמדת התובע ונימוקיו:

התובע גורס כי תביעתו, אשר הוגשה ביום 5.1.04, לא התיישנה.

התובע בתגובתו לבקשה לדחייה על הסף, נסמך על החלטת ועדת הערר של המל"ל מיום 9.3.03, שם נקבעה נכותו הצמיתה בשיעור 12.5%, שתחילתה, כך על פי הדו"ח, ביום 1.8.99. התובע שם הדגש על מועד קבלת ההחלטה.

בתגובתו השניה בעקבות סיכומי הנתבעת, צירף התובע את החלטת הועדה הרפואית של המל"ל, שהתקבלה אצלו ביום 11.2.01, שם נקבעה נכות צמיתה בשיעור 12.5%, אף בהחלטה זו ציינה הועדה כי מועד תחילת הנכות הינו ביום 1.8.99.

התובע, כעולה ממקבץ תגובותיו, טוען כי תביעתו לא התיישנה, הן לנוכח קביעת ועדת הערר מיום 9.3.03, והן, ככל הנראה, נוכח קביעת הועדה הרפואית שהתקבלה אצלו, כנטען, ביום 11.2.01.

ב"כ התובע סבורה כי התביעה לא התיישנה משום שהמועד בו התגבשה הנכות עקב התאונה, הוא המועד הקובע ממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות ולא מועד קרות התאונה.

לשיטתה "מקרה הביטוח" בסוג תביעות אלה, לא הבשיל לכלל עילת תביעה אלא רק במועד התגבשות הנכות, ועל כן ובהתאם להחלטת ועדת הערר של המל"ל, רק מיום 3.9.03 יש למנות את מועד ההתיישנות.


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>