פסק-דין בתיק א 121303/98

העובדות והמחלוקת:

1.         התובעת, ילידת שנת 1955, עבדה בשירות הנתבעת כפקידהכתבנית החל משנת 1976 ועד שנת 1994. היא עבדה במשרה מלאה, ועבודתה הייתה כרוכה בישיבה במשך שעות רבות במקום אחד והדפסת מכתבים וטפסים מסוגים שונים.

            במהלך השנתיים הראשונות של עבודתה הדפיסה התובעת במכונתכתיבה ישנה מסוג 'אוליבטי', ולאחר מכן הוחלפה המכונה למכונתכתיבה משומשת מסוג 'הרמס'. מכונה זו נטתה להתקלקל פעמים רבות, ותוקנה עלידי טכנאים, אולם לא הוחלפה במכונה חדישה יותר (ראה סעיף 7 לתצהיר עדותה הראשית של עדת התביעהרבקה ליבוביץ' - להלן: "הגב' ליבוביץ'").

2.         במהלך ארבעעשרה שנות עבודתה הראשונות ישבה התובעת על כיסא ברזל פשוט, ללא משענות לידיים, שאינו ניתן להגבהה או כוונון, ועלכן נאלצה, בזמן שהדפיסה, להניח    עלגבי הכיסא שני מדריכי טלפון גדולים על מנת להתאים את גובה הישיבה לגובה המכונה עליה הדפיסה. בשנת 1991 הוחלף הכיסא לכיסא שניתן לכוון את גובהו, אולם היה זה כיסא חסר משענות לידיים.

            עדותה של הגב' ליבוביץ', אשר עבדה בצמוד לתובעת במשך כל שנות עבודתה בנתבעת, ושהתגלתה כעדה נטולתפניות, מחזקת את עדותה של התובעת על כי נאלצה לשבת על מדריכי טלפון כדי להתאים את גובה הישיבה לגובה מכונתהכתיבה - זאת, במשך שעות ארוכות:

"ש        היא כאן העידה שהיא עשתה את זה רק כשהיה לחץ

ת          כל הזמן היה לחץ

ש          מפנה לעמ' 8, שורה 8 ,

ת          אני אומרת שהיא ישבה והדפיסה המון חומר, הכיסא לא התאים לה , היא ביקשה כיסא ולא נתנו לה.

ש          שאלתי לגבי ספרי הטלפון .

ת          זה נכון מה שאמרתי , היא ישבה על ספרי טלפון והדפיסה , רוב הזמן היא הדפיסה.

ש          אם היא אומרת דברים שונים מה נכון .

ת          רוב הזמן היא הדפיסה היה לחץ בעבודה."

(עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 14-22; עמ' 16, שורה 1)

אני דוחה את עדותה של עדת ההגנה רבקה טבאדי, ששללה את גרסת התביעה בדבר שעות הכתבנות הארוכות בהן הועסקה התובעת. במהלך חקירתה הנגדית (עמ' 43 לפרוטוקול), התברר כי העדה לא הייתה ממונה על התובעת, ואפילו לא ישבה בקומה בה עבדה. עדותה של הגב' טבאדי התאפיינה בחוסרזיכרון, הנחת הנחות בלתימבוססות מהן חזרה במהלך עדותה, ולעתים אף באמירת דברים הסותרים האחד את רעהו.

עדותה של הגב' ליבוביץ' אשר לתנאי עבודתה של התובעת מהימנה ומקובלת עליי. אני קובעת כי התובעת הדפיסה על מכונתכתיבה ישנה, הנוטה להתקלקל, במשך מרבית שעות עבודתה ובמהלך כל שנות העבודה. כמוכן אני קובעת, כי גובה הכיסא שהועמד לשימושה של התובעת עלידי הנתבעת לא התאים לגובהה ולגובה מכונותהכתיבה וכן כי הוא נעדר משענותידיים.

3.         מאז תחילת שנות ה90' החלה התובעת לסבול מכאבים בכפות הידיים, באצבעות, במפרקים ובשורש כףהיד, בכתפיים ובגב. טיפולים רפואיים שונים לא הועילו, עלפי טענתה. משכך, עברה התובעת לעבודה, עלפי אישור רופא תעסוקתי, בהיקף של חצימשרה.

            ביום 30.11.94 פוטרה התובעת מעבודתה (ראה מוצג "נ/5"), ומאז אינה עובדת עוד.