פסק-דין בתיק א 1211/01

1.    פתח דבר

התובע יליד 27/10/1971 נפגע ביום 25/05/2001 בתאונת דרכים באיזור התעשייה בבנימינה שעה שנסע לביתו ממקום עבודתו. בעת התאונה היה מבוטח רכבו של התובע כדין אצל הנתבעת. תאונת דרכים זו הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

אין מחלוקת באשר לחבות הנתבעת לפצות את התובע על נזקיו מתאונה זו, המחלוקת נסובה על גובה הנזק בלבד.

2.      האשפוזים

ממקום התאונה הועבר התובע לבית החולים הלל יפה בחדרה ואושפז במחלקה האורתופדית.

ביום 27/05/2001 בוצעה העמדה פתוחה וקיבוע של ירך שמאל  על ידי פלטה, השבר בירך ימין קובע על ידי מסמר.

לאחר 26 ימי אשפוז הועבר התובע להמשך שיקומו לבית החולים בית לוינשטיין.

ביום 20/09/2001 עבר התובע ניתוח להוצאת המסמר מירך ימין.

ביום 15/11/2001 נותח התובע עקב התפתחות חוסר חיבור של השבר, ועמדה גרועה של השבר, בוצע לתובע קיבוע של השבר על ידי פלטה ושתל עצם.

ביום 20/12/2001 שוחרר התובע מבית החולים בית לוינשטיין.

גם לאחר שחרורו מהאשפוז לאחר התאונה, אושפז התובע עוד מספר פעמים עקב פציעותיו מתאונה זו.

ביום 31/05/2002 אושפז התובע בשנית עקב קשיון ברך שמאל, התובע נותח בו ביום, וביום 02/06/2002 חזרו רופאיו על הניתוח.

התובע היה מאושפז עד ליום 19/06/2002 אז שוחרר לביתו.

ביום 12/01/2004 בוצע לתובע ניתוח נוסף בברך שמאל, ולאחריו אושפז התובע למשך 14 יום.

ביום 04/02/2004 אושפז התובע עקב המטומה מזוהמת בירך שמאל, ההמטומה נוקזה בניתוח, התובע היה מאושפז למשך 14 יום.

ביום 11/09/2004 אושפז התובע לארבע ימים, עקב כאבים בבטן וקשיי נשימה.

ביום 22/05/2005 אושפז התובע עקב נפיחות בברך שמאל למשך 6 ימים בהם קיבל טיפול אנטיביוטי.

סך הכל היה התובע מאושפז במשך 237 ימים.

3.      הנכות הרפואית

הגם שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, לא נקבעה נכותו הצמיתה של התובע על ידי המוסד במהלך הדיון. על כן בהחלטתי מיום 07/03/2005 מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדי.

בחוות דעתו העריך המומחה הד"ר חיים צינמן את נכותו של התובע כדלקמן:

20% בגין השבר בירך ימין.