פסק-דין בתיק א 120854/01

א)        מהות התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

1)         ענינה של תובענה זו הוא בתשלום פיצויים בגין ליקויים שקיימים בדירה שרכשו התובעים מן הנתבעים ע"פ הסכם מכר מיום 24/11/94 (להלן: " ההסכם").

יובהר כבר עתה, כי עסקינן בדירה "מיד שניה", דהיינו, כזו שנרכשה מן הנתבעים אשר התגוררו בה קודם לכן משך מספר שנים.

2)         לגירסת התובעים כשנה לאחר רכישת הדירה התגלעו בה סדקים קלים, ואילו במהלך שנת 1996 הבחינו התובעים בסדקים גדולים בקירות הדירה ובשקיעת ריצפה בחלק המהווה תוספת בניה אשר בוצעה עוד בשנת 1986 (להלן: " ליקויי בניה").

לגירסת התובעים הם התוודעו במרוצת הזמן ותוך כדי שיחה עם דיירי הבניין לעובדה כי ביום 30/10/92 ערך אינג' מרק דאדי חוו"ד בה תועדו ליקויים בבנין בכלל ובדירה בפרט ובמקרה פורטו תופעות של שקיעת ריצוף בחדרי הדירה (להלן: " חוו"ד דאדי").

לימים, בסוף שנת 1996,  הוציאה עיריית ת"א הודעה בדבר היותו של הבנין "בניין מסוכן" אשר בעקבותיו שכרו דיירי הבניין את שרותיהם של מהנדס וינלס (להלן: " המהנדס") והקבלן ראובן (להלן: " הקבלן") לצורך ביצוע עבודות שיפוץ אשר עם השלמתן בוטלה הכרזתו של הבניין כמסוכן.

3)         בכתב התביעה ייחסו התובעים לנתבעים טענות בדבר היצג כוזב באשר למצבם של הדירה והבניין, בחוסר תום לב בניהול מו"מ וכן הטעיה ורשלנות ועתרו לחייב את הנתבעים בשיפוי בגין נזקיהם, כדלקמן:

3.1     חלקם במימון עבודות השיפוץ בבנין ע"י המהנדס והקבלן             23,573 ש"ח

3.2     תשלומים צפויים לקבלן שיפוצים ועלות תיקונים עצמיים בדירה (ע"פ אומדן)

                                                                                                                        32,000 ש"ח

3.3     חלקם של התובעים במימון שיפוץ הגינה                                        2,000 ש"ח

3.4     ירידת ערך הדירה בשל הליקויים                                                    25,000 $

3.5     נזק בלתי ממוני ובכלל זה עוגמת נפש                                                50,000 ש"ח

התובעים העמידו את תביעתם ע"ס 187,164 ש"ח.

4)        מנגד הכחישו הנתבעים את מרבית טענות התובעים וכפרו בזכותם לגבות מהם סכומים כלשהם. הנתבעים העלו נגד התובעים טענת התיישנות ושיהוי וכן טענה בדבר הפרת חובתם של התובעים להקטנת הנזק, לעניין זה נטען כי ממועד רכישת הדירה ע"י התובעים ועד להגשת התביעה נמנעו התובעים מכל פניה אל הנתבעים בכל הנוגע לליקויי בניה.

5)        בנפרד ובמובחן טענו הנתבעים כי התובעים מושתקים מלהעלות נגדם כל תביעה לרבות כזו שישנה טעות, הטעיה, כפייה ואי התאמה וזאת לנוכח הוראות סעיף 2 להסכם (כותרתו מצב הדירה, להלן: " טענת הויתור").

6)        כמו כן טענו הנתבעים כי ממצאי חוו"ד דאדי נדחו ע"י מהנדס לזרוביץ שתיכנן את תוספת הבנין וכי הנתבעים סברו כי בכך נסתם הגולל על חוו"ד דאדי ואין כל סכנה למגורים בבנין ובדירה.

7)        הנתבעים אף כפרו בסכומי הנזק הנטענים ע"י התובעים.

ב) מסגרת הדיון