פסק-דין בתיק א 12079/07

לפני תביעה לתשלום סך 13,003 ש"ח המהווים לטענת התובעות נזק שנגרם להן כתוצאה מת.ד. שאירעה ביום 26.12.06 בכביש פרויד בחיפה עת החליק רכב התובעת 2 שהיה מבוטח אצל תובעת 1, פגע במעקה וניזוק. הנתבעת היא עירית חיפה שבשטח שיפוטה מצוי הכביש.

על פי גרסת התובעת ובעלה, הגיעו לעיקול בכביש בירידה ראו לפניהם שני רכבים נוספים שביניהם אירעה תאונה, הם ניסו לבלום את רכבם ע"מ שלא לפגוע באותם רכבים שחסמו את הנתיב, לא הצליחו והרכב החליק ופגע במעקה הבטיחות.

כאן נתגלתה סתירה מסויימת בין שתי העדויות כאשר התובעת טענה שבעלי הרכבים שנפגעו שאלו האם גם התובעת ובעלה החליקו במקום ואילו הבעל עמד על כך שלא דיבר איתם ושלא הספיק לשאול ממה התאונה.

התובעת מצידה העידה שאינה יודעת ממקור ראשון ובכלל מה הסיבה לאירוע התאונה בין אותם רכבים התובעת ובעלה העידו שנוסעים הם בכביש כל יום לפחות פעמיים וכי עזבו את המקום לפני השעה 10.50 בבוקר.

בין הצדדים אין מחלוקת שהודעה מטעם התובעת ניתנה לעיריה כחצי שעה לאחר התאונה ובסביבות 10.35.

הנתבעת טוענת כי אין רובצת עליה אחריות לאירוע התאונה, על כתם השמן ידעה ב- 10.35 ומיד נשלחה ניידת מחלקת הדרכים ששפכה חול על הכביש כבר בשעה 10.50 ובזה הסתיים האירוע.

מטעמה העידו המוקדן שקיבל את ההודעה ומסר על המפגע למחלקת הדרכים וכן ראש מחלקת נזיקין ודרכים.

לגבי עדותם ראוי לציין ואתייחס לכך בהמשך כי הם לא הביאו עימם את פלט ההודעות שהתקבלו במוקד העירוני באותו הבוקר ועד לשעת התאונה למאט ההודעה שמסרה התובעת.

ב"כ הצדדים סיכמו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי ובהתאם לתקנה 214 טז'.

הכלל הוא כי המוציא מחברו, עליו הראיה.

בנסיבות הענין לא חל הכלל של היפוך נטל הראיה ולמעלה מן הצורך אפשר לומר כי "המפגע" לא היה בשליטת הנתבעת בעת קרות התאונה, התובעות יודעות היטב כיצד נגרמה התאונה (ובעל התובעת אף  ציין זאת במפורש) וכי אירוע התאונה אינו מתיישב יותר עם רשלנות הנתבעת, ההיפך הוא הנכון וכפי שיובהר להלן:

הן התובעת 2 והן בעלה נשאלו מדוע לדעתם יש לחייב את הנתבעת ושניהם ענו פחות או יותר אותה תשובה ש"מישהו צריך להיות אשם" בגלל הכתם על הכביש.

הפסיקה חושבת אחרת, לא די בכך שהיה מפגע ואין הטלת אחריות אוטומטית על הגוף הראשון שבנמצא.

אולי מישהו אשם, אולי לא אבל הפסיקה קבעה כי לא לכל נזק יש כתובת וזה המצב במקרה שלפני.

אלך דווקא עם גרסת בעל התובעת, אניח שמדובר בשמן או בוצה שמקורם לא בתאונה הקודמת שאירעה דקות לפני כן, גם לא ברכב אחר.

אתעלם גם מכך שאין חוות דעת מומחה ואין ראיות על כך שמדובר בתופעה פזיקלית כזו או אחרת וכי יש לה פתרון.

אלך דווקא עם ההיגיון הפשוט שניסה עד התובעות להפעיל.

הרי אם צצה ועלתה שכבה שומנית מהכביש ועקב הגשם שהיה באותו יום, הרי שיש להניח שמקורו של אותו שמן הוא ברכבים שעוברים שם מדי יום והשמן הולך ומצטבר על פני הכביש, ניסיון החיים מלמד שבגשמים ראשונים הופכת אותה שכבה שומנית לחלקלקה ומסוכנת לכן גם מוזהרים נהגים מפני החלה בעיקר באותם ימי חורף ראשונים.

(יובהר, אינני קובע את האמור לעיל כממצא עובדתי אך אניח כי כך הדבר).