פסק-דין בתיק א 12021/04

1.         בישיבת ביהמ"ש מיום 27/2/07 ולאחר שהגב' מואסי ג'מילה (להלן: "התובעת") לא הגישה תצהירי עדות ראשית תוך המועד שנקצב, חוייבה התובעת בתשלום הוצאות בסך של 1,500 ש"ח תוך 15 יום ואשר תשלומם יהווה תנאי להמשך ניהול ההליך. כן ניתנה לתובעת ארכה להגשת תצהירי עדותה הראשית תוך 21 יום.

2.         התובעת הגישה תצהירי עדותה הראשית באיחור ניכר ביום 26/4/07 ואולם סירבה לשלם את ההוצאות שנפסקו על ידה כתנאי להמשך ניהול ההליך.

3.         בתאריך 9/5/07 הגישו ק.מ.י. קוריאה מוטורס ישראל בע"מ וה. שלומי מוסכים 2000       (1995) בע"מ (להלן: "הנתבעות") בקשה לדחיית מועד הגשת ראיותיהן עד לאחר שהתובעת תמלא אחר החלטת ביהמ"ש ותשלם את ההוצאות שנפסקו לחובתה וכן יקצוב לה מועד לביצוע התשלום.

4.         בהחלטתי מיום 10/5/07 הוריתי לתובעת ליתן תגובתה לבקשה תוך 7 ימים ואולם זו לא הוגשה תוך המועד שנקצב ו/או בכלל.

5.         לאור האמור ניתנה על ידי בתאריך 28/5/07 החלטה לפיה הנני מאריכה לתובעת המועד לתשלום ההוצאות ב-30 יום וכן נעתרתי לבקשת הנתבעות להגיש התצהירים מטעמן ב-30 יום לאחר תשלום ההוצאות.

6.         פועל יוצא מהחלטתי זו שהוריתי גם על ביטול ישיבת קדם המשפט שהיתה קבועה ליום 4/6/07.

7.         בתאריך 2/7/07 ומשחלף המועד לתשלום ההוצאות עתרו הנתבעות פעם נוספת לדחיית התביעה.

8.         בהחלטתי מיום 3/7/07 הוריתי לתובעת ליתן תגובה לבקשה תוך 7 ימים וביום 10/7/07 הוארך המועד לשם מתן התגובה ביוזמתי בשלושה ימים נוספים.

9.         בתאריך 16/7/07 הגיש ב"כ התובעת בקשה להארכת המועד להגשת תגובת התובעת מן הטעם כי בכפרו מתנהלת מלחמת כנופיות ואין באפשרותו להתקרב למשרדו. לנוכח פנייתו של ב"כ התובעת הוארך המועד לתובעת להגיש תגובתה עד ליום 5/8/07 וכן הוצע לתובעת לנצל את פרק הזמן לתשלום ההוצאות שנפסקו לחובתה.

10.        למותר לציין כי תגובה לבקשת הנתבעות לדחיית התביעה מחמת אי תשלום ההוצאות לא הוגשה תוך המועד שנקצב ו/או בכלל.

11.        בתאריך 3/9/07 ובעקבות בקשת התובעת לדחות את ישיבת קדם המשפט שהיתה קבועה ליום 4/9/07, הוריתי לתובעת להודיע תוך 10 ימים אם שילמה את ההוצאות ואולם הודעה כאמור לא הוגשה על ידה.

12.        בתאריך 26/11/07 הגישו הנתבעות בקשה נוספת ובמסגרתה עתרו לביטול ישיבת קדם המשפט אשר נקבעה ליום 2/12/07 ובהעדר החלטה בבקשתן לדחיית התביעה עתרו לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהן.

13.        בתאריך 29/11/07 הגיש ב"כ התובעת הודעה לביהמ"ש שכונתה בכותרת "תגובה מיוחדת מטעם המשיבה ובקשה להארכת מועד" אשר במסגרתה פירט ב"כ התובעת קשיים אישיים שמנעו ממנו את הטיפול בתיק, לרבות תקופת השבתה של משרדו, נישואיו ובניית ביתו. כן ציין ב"כ התובעת כי אין עסקינן בסכום הוצאות גבוה ועל כן אין לו לח"מ כל בעיה לגרום לתשלומם במזומן ועל כן התבקשה הארכת מועד לתשלום ההוצאות.

14.        בתאריך 3/12/07 הארכתי בהחלטתי את המועד לתשלום ההוצאות בעשרה ימים וכן הוריתי לב"כ התובעת להגיש תגובתו לבקשת הנתבעות לחייב את התובעת בהפקדת ערובה בעשרה ימים ואולם ב"כ התובעת לא עמד בדיבורו, לא גרם לתשלום ההוצאות ולא הגיש תגובה לבקשה תוך המועד שנקצב ו/או בכלל ובפועל הוגשה ביום 10/1/08 הודעת ב"כ הנתבעות לפיה נכון ליום 10/1/08 לא שולמו ההוצאות שנפסקו.

15.        התובעת בהתנהלותה עושה פלסתר את החלטות ביהמ"ש, אינה משלמת את ההוצאות אשר נפסקו כנגדה ביום 27/2/07 ואשר היוו תנאי להמשך ניהול ההליכים חרף אינספור ארכות שניתנו ואף אינה טורחת ומגישה תגובות לבקשות שהוגשו על ידי הצד שכנגד, לרבות לעניין דחיית תביעתה חרף ארכות חוזרות ונשנות שניתנו לה. התנהלות התובעת ואי תשלום ההוצאות שנפסקו עיכבו את המשך ניהול ההליך מזה כעשרה חודשים ולא ניכר שבדעת התובעת לעמוד בהחלטות ביהמ"ש לנוכח התנהלותה המתמשכת ולאפשר את בירור משפטה.

16.        בנסיבות אלה ומשהחיוב בתשלום ההוצאות היווה תנאי להמשך ניהול התביעה ומשהתובעת לא עמדה בתשלומן חרף העובדה שב"כ ציין מפורשות שאין המדובר בסכום גבוה שידה של התובעת אינה משגת לשלמו, סבורני כי מן הראוי שלא להורות עוד על הארכת המועד לתשלום ההוצאות שנפסקו.

17.        הנתבעות טוענות לדחיית התביעה ואולם לנוכח אופיו הדרסטי של הסעד סבורני כי ראוי להורות על מחיקת התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות ניהול ההליך. כך, וככל שהתובעת אכן תשא בתשלום ההוצאות שנפסקו, תוכל התובעת בכפוף לדיני ההתיישנות לחדש את תביעתה.

18.        לאור כל האמור, הנני מורה על מחיקת תביעת התובעת. הנני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעות, ביחד ולחוד, שכר טרחה בסך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

19.        תשלום ההוצאות שנפסקו במסגרת הליך זה לנתבעות יהווה תנאי להגשת תביעה חדשה ככל שתוגש על ידי התובעת כנגד הנתבעות.