פסק-דין בתיק א 119791/01

1.         עילה לתביעה זו הם 7 שיקים משוכים על חשבון התובעת בסכום כולל של 80,660 ש"ח, אשר כובדו על ידי הבנק הנתבע (להלן: " הבנק") בין התאריכים 27.8.2000 ל-29.12.2000.

התובעת טוענת שהשיקים מזויפים והיא דורשת מהבנק לפצותה בסכום הנזק שנגרם לה: הסכום שנגרע מחשבונה בגין השיקים הללו, בצירוף הריבית שחשבונה חויב בגינו.

הגרפולוג יונתן נפתלי שמונה כמומחה על ידי בית המשפט, מצא כי 6 מתוך 7 השיקים נשוא התביעה " קרוב לוודאי" שאינם חתומים על ידי מנהל התובעת - מי שהחתימה מתיימרת להיות שלו. בעקבות חוות דעת זו, צמצמה התובעת את תביעתה ל-6 שיקים  שסכומם הכולל הוא 75,481 ש"ח.

לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים התברר שחוות דעת זו קיבלה אישור "ממקור ראשון", הואיל ומי שנחשד על ידי התובעת בזיוף השיקים - מנהלת החשבונות שלה - הודתה במעשה הזיוף, ואף הורשעה בעבירות שיוחסו לה בגינו ובשל מעשים דומים.

2.         התובעת מתברר גלתה את דבר הזיוף כמעט באקראי. מנהלת החשבונות נצפתה על ידי מזכירתו של מנהל התובעת, כשהיא מחטטת במגירת שולחנו. הדבר עורר את חשדה ובביקורת ראשונה שנערכה בעקבות דיווחה התברר לתובעת כי בפנקס ההמחאות הריק חסרו שני שיקים. מאחר שאחד מהם "נמצא", נתנה התובעת לבנק למחרת היום,            ב-31.12.2000, הוראת ביטול ביחס לשיק אחד בלבד " אשר נעלם אצלנו ללא חתימתנו" (מוצג ח' בתיק המוצגים של הבנק). תחילה סבר מנהל התובעת, כפי שהעיד, שבזה הסתיים העניין אך החשד ניקר, והחיפוש שנערך בהמשך העלה שחסרים שיקים נוספים.

ב-2.1.2001 ביקשה התובעת לבטל 5 המחאות נוספות " שנגנבו מאתנו". למחרת היום הורתה על ביטולו של שיק נוסף.

מכיוון שחיצי החשד כוונו למנהלת החשבונות של התובעת, יזם מנהל התובעת "ביקור" במשרדה ושם התגלו לטענתו שיקים רבים של התובעת - חלקם ריקים, וחלקם ממולאים אך לא בכתב ידו. ב-9 לאפריל 2001 הוגשה על ידי התובעת תלונה במשטרה.

כנגד מנהלת החשבונות, הגב' ורדה בן ארי הוגש בסופו של דבר כתב אישום בשל זיוף השיקים נשוא תביעה זו; זיוף של שיקים נוספים שנמשכו על חשבון התובעת, וכן מעשים דומים שביצעה במסגרת עיסוקה כמנהלת חשבונות של  חברות נוספות.

3.         בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני כב' השופט ד.בארי ב-7.12.04 (ת.פ. 007583/03) נרשם שמנהלת החשבונות, ורדה בן ארי, " הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשעה בתאריך 7.12.04".

כתב אישום, פרוטוקול הדיון ובו גזר הדין בתיק הפלילי הנ"ל, והשיקים המקוריים שהוחזקו על ידי פרקליטות המחוז, הוגשו על ידי התובעת לתיק בית המשפט, לאחר שנשמעו הסיכומים בתיק זה, זאת בהתאם להחלטה שניתנה בתום שמיעת הסיכומים.

הבנק, שכפר בטענת הזיוף בכתבי טענותיו, והמשיך להחזיק בעמדה זו גם במהלך הסיכומים, טען בתגובה למסמכים האמורים כי מנהלת החשבונות הודתה בעובדות כתב אישום מתוקן בעוד שמה שהוגש הוא כתב האישום המקורי, ועל כן אין זה ברור " באלה עובדות הודתה הנאשמת".

בעותק המצולם של כתב האישום שהוגש לתיק בית המשפט, העבירה של גניבה בידי עובד נמחקה בכתב יד כך שנראה שמה שהוגש הוא כתב האישום המתוקן. אך אם עדיין נותר שמץ של ספק, הרי שבתגובה להשגה הזו הוגשה " הבהרה לבית המשפט בגין כתב האישום המתוקן" שאליה מצורף פרוטוקול דיון מה-25.1.2004 בתיק הפלילי הנ"ל. מפרוטוקול זה עולה כי במסגרת הסדר טיעון עם הנאשמת, ורדה בן ארי, כתב האישום אכן תוקן באופן שהעבירה של גניבה בידי עובד נמחקה. כל יתר העבירות ובכללן "זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר - עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין" - נותרו על כנן והנאשמת הורשעה בהן.

דומה שלא יכול עוד להיות ספק בכך שלמצער 6 מתוך 7 שיקים נשוא התביעה הם שיקים מזויפים, כפי שטוענת התובעת.

נותרה אפוא המחלוקת בשאלת אחריותו של הבנק לנזקי התובעת בשל חיוב חשבונה בסכום השיקים המזויפים. 

4.         הבנק טוען:

התובעת הפרה את תנאי ניהול החשבון כפי שעוגנו בהסכם עליו חתמה ב-1996 לפי שלא הגיבה על דפי החשבון תוך 30 יום מקבלתם; לא עקבה באופן רצוף ויומיומי אחר הפעולות בחשבון כפי שהיא מצווה לעשות כאמור בסעיף 3 ג' להסכם, ולא שמרה על טופסי השיקים. בשל ההפרות הללו מנועה התובעת מלתבוע את נזקיה מהבנק;

התובעת התנהלה ברשלנות - אפילו דרך טיפולה מרגע שעלה החשד בזיוף ועד שנתנה הוראות ביטול מעידה על רשלנות - רשלנותה התורמת עולה כדי 100% ולכן דין התביעה להידחות.

הבנק מצדו עמד בחובת הזהירות המוטלת עליו במידה הדרושה, שכן השיקים נחזים כחתומים בידי מנהל התובעת מר אריה וילנר באופן שלא ניתן היה לצפות בבדיקה ברמה של פקידת מסלקה שהם מזויפים.

5.         מעדותו של מנהל התובעת עולה התמונה הבאה.