פסק-דין בתיק א 11943/03

בפני תביעה לפיצוי התובע בגין תאונת עבודה נטענת, ביום 10/8/1997 (להלן - "התאונה").

כללי -

1. התובע, מר שמעון בלנש (להלן - "התובע"), יליד 1960, טוען כי נפגע בגבו במסגרת עבודתו שעה שגרר קומפרסור המשמש לצביעה על גבי עגלה.
2. התובע טוען כי בעקבות האירוע נותרה לו נכות צמיתה בגבו, אשר הינה תיפקודית במהותה - והעריך את סך נזקיו בסכום כולל של 643,073 ש"ח.
3. הנתבעת מס' 1 (שהינה מעבידתו של התובע, להלן - "המעביד") והנתבעת מס' 2 (חברת הביטוח אשר הוציאה מטעמה פוליסת ביטוח חבות מעבידים לטובת המעביד) הכחישו את קרות האירוע, וממילא את הנזקים הנטענים.

דיון -

4. ביום 29/8/2005 נשמעה עדותו של התובע והוגשו מטעמו ובאמצעותו מסמכים לעיוני.
5. באשר למצבו הרפואי של התובע, מונה על ידי בהמ"ש המומחה דר' וולפין,  אשר לא נחקר לגבי חוות דעתו.
6. לאחר שקילת הראיות שבפני וטענות באי כוחם של הצדדים, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל וכי על הנתבעות לפצות את התובע בסכומים אשר יפורטו להלן, בהתייחס לראשי הנזק השונים הנתבעים.

נסיבות האירוע -

7. התובע סומך את מרבית טענותיו על עדותו שלו ואילו הנתבעות מבססות את עמדתן בדבר הכחשת האירוע על המסמכים השונים.
8. אמנם, במקרה זה, קיימים מסמכים שמעוררים סימני שאלה באשר לגרסה המדויקת של האירועים אבל דווקא לאחר שמיעת עדותו של התובע בפני, מסקנתי הינה כי הוא אמין והיה בעדותו כדי לספק פתרון למרבית השאלות והסבר מניח את הדעת לתהיות שעלו.
9. התובע הצהיר כי ביום האירוע הוא עסק בעבודות צביעה בחצר המעביד ולצורך כך גרר קומפרסור ששימש להתזת הצבע על גבי עגלה (סעיפים 16-21 לתצהירו ועדותו בעמ' 5 שורות 20 עד 25).
10. גרסה דומה נשמעה מעל דוכן העדים (עמ' 4 שורות 1-6). עוד תיאר התובע את אופן הגרירה, את הגובה בו נמצאת ידית העגלה אשר עליה היה מועמס הקומפרסור והעריך את משקל הקומפרסור בכ-40 עד 60 ק"ג (בסעיפים הנ"ל בתצהירו ובעדותו בעמ' 3 שורה 12). התובע אף הוסיף כי הידית של העגלה היתה שבורה (סעיף 19 לתצהיר ועדותו בעמ' 5 שורה 26), דבר אשר גרם לכך שהיתה קצרה מאשר היא אמורה להיות (עמ' 6 שורות 3-6 ושורות 10-13). עקב כך, הגרירה התבצעה תוך שהתובע מתכופף ולא במצב זקוף (והתובע אף הדגים במהלך עדותו את מהלך הדברים - עמ' 4 שורה 5). התובע הוסיף והצהיר כי במהלך גרירה זו הרגיש לפתע - "דקירה חזקה של כאב חד בגב תחתון, עם הקרנה חזקה לרגל ימין" (סעיף 21 לתצהירו וראו את עדותו בעמ' 5 שורה 19, בעמ' 8 שורות 15-27 ואת תשובותיו לשאלות בהמ"ש בעמ' 9 שורות 1-15).
11. תיאור בסיסי זה הותיר רושם מהימן, ולמרות השאלות שנשאל התובע בהקשר זה - גרסה זו לא נסתרה. לכן, אני מאמצת את עדותו של התובע באשר לעצם קרות האירוע,  דהיינו כי ביום האירוע הוא עסק בצביעה, כי לצורך כך גרר את הקומפרסור על גבי העגלה, וכי במהלך גרירה זו הוא חש לפתע בכאב בגבו.
12. עוד אציין כי גרסתו זו נתמכת ברישום בכרטיסו האישי של התובע מקופת החולים של ההסתדרות מיום 10/8/1997 (דהיינו מיום האירוע, נספח לתצהירו) שם נכתב כי הוא פנה לרופא עקב כאבים בשל מאמץ בעבודה וכי הוא מופנה לצילום, דבר העולה בקנה אחד עם הצהרתו של התובע כי לאחר האירוע הוא פונה לקופ"ח מקצועית בעכו שם נערכו לו תצלומי רנטגן (סע' 23 ו-27 לתצהירו וראו אף את מכתב ב"כ התובע מיום 21/12/1997 0 מוצג נ/12).
13. באשר לסתירות בגרסתו של התובע, אליהן מפנים ב"כ הנתבעות, הרי שעמדתי היא כי כולן לא מהותיות וכי את הסתירה היחידה "המהותית" לא ניתן לזקוף לחובת התובע היות והוא סיפק הסבר מניח את הדעת לגביה, מה גם שאינני בטוחה כי היא כה "מהותית" מלכתחילה.
14. סתירה "מהותית" לכאורית זו הינה בין גרסת התובע לגבי האירוע המתוארת מעלה לבין תיאור התאונה כפי שהופיע בטופס הודעה על פגיעה בעבודה (נ/2), שם האירוע תואר כך :