פסק-דין בתיק א 11893/03

התובעים רכשו דירה בת 6 חדרים ברח' נחל בזק 3 מודיעין, (להלן:" הדירה").

הנתבעת הינה חברה קבלנית אשר בנתה את הבניין בו מצויה הדירה.

הסכם המכר שבין הצדדים נערך בשנת 1998.

לטענת התובעים, לאחר שקיבלו את החזקה בדירה ומצאו בה ליקויי בנייה, פנו למומחה בתחום הבנייה ואת חוות דעתו העבירו לנתבעת, לצורך תיקון ליקויי הבניה שבדירה על פי חוות דעת זו.

בשנת 2000 תיקנה הנתבעת ליקויים כאלה ואחרים מתוך חוות הדעת ובשנת 2001 הוכנה חוות דעת נוספת על ידי אותה חברה.

בחוות הדעת הנוספת צוינו הליקויים שלא תוקנו ואת העלות הכספית לתיקון, בסכום של 117,000 ש"ח.

התובעים הגישו תביעתם כנגד הנתבעת. בכתב התביעה הסתמכו על חוות הדעת השנייה , כמו גם על חוות דעת של שמאי מקרקעין אשר קבע כי עקב אי התאמה במידות החדרים וליקויים אחרים שאינם ניתנים לתיקון נגרע משוויה של הדירה סכום של לסכום של 91,800 ש"ח.

הנתבעת הכחישה את טענות התובעים לרבות הליקויים ובית המשפט מינה מומחה מטעמו לבדיקת  דירה וליקוייה.

המומחה, המהנדס ושמאי המקרקעין מר אייל שנהב הגיש חוות דעתו כמומחה מטעם בית המשפט (להלן:"חוות הדעת"). בחוות דעתו נקבע  כי עלות הליקויים מגיעה לסכום של   17,710 ש"ח.

בחוות  הדעת מתוארים ליקויי רטיבות  שמומחה  התובעים לא התייחס אליהם.

המומחה אמד את שיעורה של פחיתת ערך הדירה בסכום של 2,500 $. הסעיפים להם נדרש המומחה בראש נזק זה הינם מידות חדרי השינה, מידות חדר הממ"ד וקיומו של עמוד בקרבת המדרגות הפנימיות. יתר הטענות הנטענות בחוות דעת שמאי התובעים, לא אושרו על ידו.

הואיל והמומחה נקב בסכומים נמוכים כעלויות לתיקון, הסכימו התובעים  כי הנתבעת תבצע תיקונים בדירה על פי חוות הדעת.

הצדדים הגישו לאחר מכן סיכומים, כשהם מוותרים על חקירת מומחה בית המשפט.

התובעים עותרים לחייב הנתבעת בהוצאות הרבות שנגרמו להם במרוצת ההליך המשפטי, לרבות תשלום למומחים מטעמם, ניקויי הדירה לאחר התיקונים, שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט, עוגמת הנפש עקב חוסר הנוחות שנגרמה, וזאת  בנוסף לירידת הערך בגין הליקויים שאינם ניתנים לתיקון.

הנתבעת עותרת לשלול מהתובעים את ההוצאות להם נדרשה. לטענתה, הגזימו התובעים בסכום תביעתם ובשל כך שילמו אגרת משפט נכבדה וסכומים ניכרים למומחים מטעמם. כן נטען כי התובעים ניסו למנוע מהנתבעת, אשר הייתה נכונה לתיקונים מתחילת ההליך המשפטי, את ביצוע העבודות , הואיל והדירה הייתה מושכרת באותה עת. לטענתה, הערימו עליה התובעים קשיים, לא הודיעו על הליקויים במועד, ועוד כהנה תקלות שבגינן יש לדחות תביעתם הכספית.

באשר לירידת הערך, התובעים טענו כי שטח החדר בכללותו עולה על המינימום הנדרש בתקנות, ולפיכך אין להתייחס לעובדה שרוחבו קטן מהמותר. עוד נטען כי מידות החדר תואמות את תשריט המכר וכי התובעים קיבלו נתונים אלה עוד בטרם קיבלו את החזקה בדירה והיו יכולים לשנותם על נקלה.

דיון

בתחשיבי הנזק מטעם התובעים נטען כי בדירה נותרו ליקויים שעלות תיקונם הינה כ-15,000 ש"ח.

לעניין זה אין לי אלא לקבל טענת הנתבעת כי הליקויים תוקנו לאחר העבודות הנוספות שנעשו על ידה. ואכן, חוות הדעת עליה מסתמך ב"כ התובעים בסיכומיו, לפיה נותרו ליקויים בעלות תיקון של כ- 1,000 ש"ח, נערכה על ידי מר שנהב ביום 16.2.05, בעוד שבפרוטוקול ישיבת יום 1.3.05 ניתנה אפשרות תיקון נוספת לנתבעת.