פסק-דין בתיק א 118889/01

2.         הנתבעת היתה, בזמנים הרלוונטיים לאירוע נשוא התביעה, הבעלים והמפעילה של תחנת הדלק.      

3.         התובע טוען, שבשעה שצעד במתחם תחנת הדלק של הנתבעת החליק על כתם שמן שהיה על הרצפה והוטח בחוזקה ארצה. כתוצאה מהתאונה נפגע ברגלו ונגרם לו שבר עם תזוזה בברך.

4.         לטענת התובע, התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות הנתבעת באחזקת תחנת הדלק, ולכן חייבת הנתבעת לפצותו על נזקיו בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה. 

5.         הנתבעת מכחישה את אופן התרחשות האירוע הנטען, את אחריותה לאירוע ואת נזקיו הנטענים של התובע.

6.         אלה הראיות שהגישו הצדדים: מטעם התובע - העידו התובע, ומר יום-טוב בילו (להלן: "בילו") אשר העיד על עיסוקיו של התובע. הוגשו תצהירי עדות ראשית של עדים נוספים מטעם התובע, ביניהם תצהיר של מר זיאד עאבד אל-קאדר שהיה, לפי הנטען, עד לאירוע התאונה, ושלשה תצהירים נוספים שעניינם עיסוקיו והשתכרותו של התובע בעבר, אלא שאף אחד מעדים אלה לא התייצב להיחקר על תצהירו גם לאחר שניתנו לתובע מספר רב של הזדמנויות לזמנם ולצורך כך אף נדחה מועד שמיעת ההוכחות מספר פעמים. משלא התייצבו העדים לחקירה, מובן שאין לתצהירים אלה משקל ראייתי כלשהו.

בנוסף הגיש התובע כמוצגים תמונות מקום האירוע (נספח א' לתצהירו), דוח מד"א מיום האירוע (נספח ב' לתצהיר), מסמכים רפואיים (נספח ג'), דוח ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי (נספח ה'), אסופת קבלות (נספח ז') ושוברי תשלום למוסד לביטוח לאומי (נספח ח').

מטעם הנתבעת העיד מר אמנון דנור המשמש כמנהל התפעול בחברה (להלן: "דנור"). בנוסף, הוגשו שאלון שהופנה לתובע ותשובותיו שנתנו בתצהיר (נ/1), תיק המוסד לביטוח לאומי- נכות כללית (נ/2) ואישור המוסד לביטוח לאומי על זכאות לגמלת הבטחת הכנסה (נ/3).

אחריות

אופן התרחשות התאונה

7.         אכן, כטענת הנתבעת, עדות התובע בכל הקשור לאירוע התאונה היתה עדות יחידה של בעל-דין, ואמנם עדותו, באופן כללי, היתה בעייתית, מבולבלת, מגמתית ולא משכנעת. יחד עם זאת, בכל הקשור לאופן אירוע התאונה, הגעתי למסקנה שהתובע הוכיח, במידת ההוכחה הנדרשת, את האירוע הנטען על ידו, ושנמצאו חיזוקים לגירסתו כפי שיפורט להלן.

8.         התובע טוען שהוא הגיע לתחנת הדלק והחליק על כתם שמן. תמיכה לגירסתו ניתן למצוא בסיכום המחלה מבית החולים איכילוב בת"א (נספח ג' לתצהיר) בו נרשם "ביום קבלתו החליק ע"פ כתם שמן ונחבל בברך ימין". ניתן להסיק מכך שזו הגירסה שמסר התובע מיד לאחר האירוע ולא סביר שכבר אז החל "לבנות" גירסה שתתאים למטרות התביעה. תמיכה נוספת לגירסתו מצאתי בעובדה שהנתבעת לא העידה מי מאנשיה שנכח בתחנה בזמן האירוע. זאת ועוד, מעדותו של דנור, מנהל התפעול של הנתבעת, עולה שהוא קיבל דיווח על האירוע ושנמסר לו שהגיע אמבולנס ולקח אדם שנפל ממתחם התחנה. דנור העיד שיש בידיו תיאור של המקרה מפי עובדיו, תיאור שנמסר לו במסגרת תיחקור האירוע. למרות זאת, לא הוגש התיאור ולא הוצג לבית המשפט. כל אלה מחזקים את עדות התובע על כך שהחליק במתחם התחנה על כתם שמן.

9.         הנתבעת טוענת שיש לזקוף לחובת התובע את הימנעותו מהעדת עד הראיה לתאונה. כפי שכבר ציינתי, בשלבים מוקדמים יותר של ההליך הגיש התובע תצהיר עדות ראשית שנערך על ידי זיאד עבד אל קאדר, שהיה, לפי הנטען, עד לתאונה, אך העד לא התייצב לחקירה על תצהירו ועדותו לא נשמעה. בסיכומיו הסביר ב"כ התובע שבמועדים הרלוונטיים לאירוע עבד העד בעסק סמוך לתחנת הדלק, אך מאז העתיק את מגוריו לצפון הארץ, והניסיונות לזמנו לעדות לא צלחו.

            יתכן שניתן היה לעשות יותר בניסיון לאתר את העד ולזמנו, אך משמלכתחילה הוגש תצהיר מטעמו, ובהמשך ביקש התובע דחיית דיון ההוכחות על מנת לפעול לאיתורו ולזימונו, ובהתחשב בכך שהעד אינו בשליטת התובע, אין לראות באי העדתו 'הימנעות' שיש בה כדי לסתור את גרסת התובע, או לפגום בה באופן משמעותי, במיוחד משנמצאה לה תמיכה בראיות אחרות כפי שפורט לעיל. 

10.        על-כן אני קובעת שהתובע הוכיח את נסיבות התאונה.

אחריות הנתבעת:

11.        אין מחלוקת שעל הנתבעת מוטלת חובת זהירות כלפי המבקרים במתחם התחנה. בין חובותיה, החובה לדאוג לניקיון המקרקעין ולהסרת מפגעים מסוכנים. מעצם טבען של הפעילויות השוטפות בתחנת הדלק, הכוללות עיסוק בדלקים, שמנים וחומרי סיכה למיניהם, טומנות הן סיכונים מוגברים להחלקה. לפיכך, מוטלת על הנתבעת החובה לנקוט באמצעים ראויים וסבירים לניקיון התחנה ולהסרת המפגעים.