פסק-דין בתיק א 1181/01

1.         המבקשת עותרת לקבל סעד, על דרך של טען ביניים, אשר יורה לה מי זכאי ולמי להעביר את כספי הרווחים שהצטברו אצלה במסגרת פוליסה לבטוח חיים קבוצתי.

לבקשת אגוד שרותי הכבאות בישראל, בו מאוגדים אגודי שרותי הכבאות הפועלים במסגרת הרשויות המקומיות, הוציאה המבקשת פוליסת בטוח חיים קבוצתית שהיתה בתוקף שנתיים. עם תום תקופות הביטוח צברה הפוליסה רווחים המוערכים ע"י המבקשת בכ- 1.5 מיליון ש"ח. על פי תנאי הפוליסה (ס' 11) התחייבה המבקשת להחזיר למבוטחים את הרווחים שהצטברו.

המבקשת אינה מתכחשת להתחייבותה זו ומוכנה לפעול על פיה, אלא שהתעוררה מחלוקת בין קבוצות הטוענים השונות בשאלה מי זכאי לרווחים אלה?  האם אגודי הערים והעיריות -  הטוענים 5-28 (להלן:" הנתבעים") (לפי החלטת כב' הש' קלינג) או שמא הטוענים 1-4 (להלן:" התובעים").

המבקשת פנתה, איפוא, לבית המשפט בהליך של טען ביניים לפי תק'  224 לתקנות סדר הדין האזרחי, בבקשה להורות לה למי משתי קבוצות הטוענים להעביר את רווחי הפוליסה הנ"ל המוחזקים על ידה.

2.         התובעים - הלוא הם הטוענים 1-4, מייצגים את כלל כבאי ישראל המועסקים ע"י הנתבעים.

במסגרת הסכם עבודה קבוצי נקבעה זכותם של כל אחד מהכבאים לביטוח חיים, מסוג ריסק ותאונות. הפרמיה בגין הפוליסה תשולם, כך נקבע בהסכם, ע"י המעבידים - הנתבעים - כאשר 25% ממנה ימומן ע"י הכבאים על דרך של ניכוי ממשכורתם.

            על יסוד התחייבותם של הנתבעים, היינו איגודי הערים לשרותי הכבאות, ולבקשתם ערכה המבקשת פוליסה ביטוח חיים קבוצתי (פוליסה מס' 14201) לגביה התקופה החל מ- 1.2.97 ועד 31.1.99.  בתום תקופת הביטוח, הצטברו, כאמור, רווחים בפוליסה, אשר לפיה תנאיה יש להחזירם למוטבים.

            מי הם מוטבים אלה? זו השאלה המתעוררת בהליך שבפני.

3.         ס' 11 לתנאי הפוליסה קובע כי 85% משיעור הרווחים שיצטברו בתום תקופת הביטוח יוחזרו למבוטחים "באמצעות בעל הפוליסה".

            בעלי הפוליסה מוגדרים בפוליסת הביטוח כאגודי שרותי הכבאות היינו הנתבעים, ואילו המבוטחים הם: " כבאי, עובד אחד האגודים ו/או הרשויות המקומיות, אשר יופיע ברשימת המבוטחים" (ראה ס' 3 לפוליסה).

על יסוד הוראות אלה תובעים התובעים את כספי הרווחים שהצטברו וטוענים כי על יסוד ההסכם הקיבוצי והוראת הפוליסה, זכאי כל אחד מהכבאים, שבוטח במסגרת הפוליסה הקבוצתית, לחלקו ברווחים כאמרו לעיל.

            מוסיפים התובעים וטוענים כי לפי ס' 7 לתנאי הפוליסה התחייבו אף הנתבעים להחזיר להם, היינו לכל אחד מהמבוטחים על פי הפוליסה, את הרווחים שיצטברו בפוליסה, בתנאי שהם ו/או כל אחד מהם, שלמו את חלקם בפרמיה.

            הוראות אלה, כך לטענת התובעים, הן ברורות וחד משמעיות. הן המבקשת והן בעלי הפוליסה (הנתבעים) התחייבו מפורשות, על פי הפוליסה להעביר, לתובעת - הכבאים - את רווחי הפוליסה בכפוף  לתנאים הנקובים בה.

4.         הנתבעים, או ליתר דיוק הנתבעים, המיוצגים על ידי עו"ד בן טל, והנתבעת 28 שהודיעה על הצטרפותה לטענותיהם,  מעלים בסיכומיהם שורה של טענות, חלקן דיוניות וחלקן לגופה של המחלוקת, אשר יש בהן, לדעתם, להביא לקבלת עמדתם ע"י בית המשפט ולהורות על העברת רווחי הפוליסה שהצטברו אליהם.

5.         טוענים איגודי הערים והעיריות כי הואיל ועל פי הסכם העבודה הקיבוצי מימנו הם את הפרמיה ששולמה למבקשת, בשיעור של 75% מעלותה, זכאים הם להשבת הרווחים  שהצטברו, באותו יחס וכי לתובעים יש להעביר  לכל היותר 25% מהרווחים, כמידת השתתפותם בתשלום הפרמיה.

טענה זו יש לדחות מכל וכל.

            לשון הפוליסה (ולא רק ס' 7 שבה, שעל פרשנותו המוטעית מבססים הנתבעים טענה זו) ברורה ואינה ניתנת לפרשנות שונה מזו שנתנו לה התובעים.

            ס' 7 (א) לפוליסה, ברת התוקף בעינייננו, אשר צורפה כנספח א' להודעת הפרטים של התובעים, קובעת במפורש כי רוחי הפוליסה יוחזרו ע"י בעלי הפוליסה, היינו הנתבעים, למבוטחים, היינו התובעים (ראה ס' 3 לפוליסה המגדיר את הכבאים כמבוטחים על פי הפוליסה).

            ס' (4) 11 לאותה פוליסה קובע כי רווחי הפוליסה, או ליתר דיוק 85% מהרווחים יוחזרו ע"י המבקשת, למבוטחים - הכבאים - באמצעות בעלי הפוליסה, היינו אגודי הערים המעסיקים.