פסק-דין בתיק א 11777/07

לפי ס' 79א(א) לחוק בית המשפט

התובע, יוסף ארביב, הגיש תביעה נגד הנתבעים, ד"ר חן קיסר וד"ר תמר קיסר (להלן: "הנתבעים 1 ו-2") ועו"ד דני זילברשלג (להלן: "הנתבע 3"), וזאת לתשלום סכום של 43,153 ש"ח. התביעה הוגשה בגין שיק בנקאי, שנמסר לתובע על ידי הנתבעים 1 ו-2 בשנת 2000 ואשר לטענת התובע נגנב ממנו, כשבוע לאחר שמכר לנתבעים את רכבו. סכום השיק, בסך של 29,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד הגשת התביעה, מגיע לסכום התביעה, בסך של 43,153 ש"ח, כאמור. עילת התביעה נגד הנתבע 3, ששימש כבא כוח הנתבעים 1 ו-2, הייתה בשל החזקתו כנאמן בסכום השווה לסכום השיק הבנקאי, אשר הבנק הסכים לזכות את הנתבעים 1 ו-2 בסכומו, כנגד קבלת כתב שיפוי ביחס לשיק הבנקאי, למקרה וזה יימצא והבנק יידרש על ידי צד ג' כלשהו לפרוע אותו.

הנתבעים הגישו כתב הגנה ותביעה שכנגד על סך של 50,000 ש"ח לקבלת פיצוי בגין כך שלפי טענתם התפרץ התובע לביתם ובגין כל ההוצאות המשפטיות, הפסד ימי עבודה ועגמת הנפש שנגרמו להם במשך השנים עקב ההליכים המשפטיים שנאלצו לנהל מול הבנק ומול הנתבע עקב אובדן השיק.

ביום 1.8.07 ניתן על ידי תוקף של פסק דין להסכמת התובע והנתבע 3 שהושגה בדיון של יום 4.7.07 ואשר לפיה אין לתובע עוד טענות או תביעות כלשהן נגד הנתבע 3 אשר בהתאם להסכמת הצדדים הודיע כי הסכום של 29,500 ש"ח מופקד אצלו בנאמנות ויעשה בהם כמצוות בית המשפט.

בדיון המקדמי של יום 19.11.07, ולאחר שהצדדים כבר הגישו תצהירי עדות ראשיים בתיק, עלה בידי להביא את הצדדים לכדי הסדר דיוני כדלקמן:

"ב"כ הצדדים:

לאחר ששמענו את הצעת בית המשפט, אנו מסכימים בהמלצת בית המשפט ולצרכי פשרה ומבלי להודות בכל טענה או בכל עובדה, כי התביעה והתביעה שכנגד יוכרעו על ידי מתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, כאשר התביעה שכנגד תידחה ללא צו להוצאות ולגבי התביעה, בית המשפט יכול לדחות אותה במלואה או לפסוק סכום של 29,500 ש"ח או לקבוע כל סכום אחר בטווח הנ"ל. אנו מודעים לכך שפסק הדין לא יכיל את הנימוקים שהובילו את בית המשפט לתוצאה הסופית ולא ניתן לערער באופן עקרוני על פסק דין בפשרה, למעט במקרים חריגים. עוד מוסכם, כי במידה ובית המשפט יפסוק סכום כלשהו בתביעה, התשלום של אותו הסכום יהיה מותנה בהמצאת כתב שיפוי שימציא התובע לנתבעים, בכל הנוגע לשיק הבנקאי. בית המשפט גם יהיה מוסמך לקבוע את נוסחו של כתב השיפוי. אנו מסכימים שפסק הדין יינתן על סמך החומר הקיים בתיק ואין לנו צורך בהעלאת טיעונים או סיכומים נוספים".

הצדדים הסכימו, אפוא, שבית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984. בנוסף הסכימו הצדדים, שפסק הדין לא יכיל את הנימוקים שהביאו את בית המשפט לתוצאה הסופית.

טוב עשו הצדדים ובאי כוחם, שבחרו בדרך זו לסיום הסכסוך המתמשך ביניהם, שנפרס על פני כ-7 שנים.

על החלטת צדדים למשפט למסור את ההכרעה לבית המשפט בפסק דין בפשרה ועל המשמעות שנודעת לכך, כבר נאמר בת.א. (ת"א) 726247/06 סלקום ישראל בע"מ נ' בריטניה ישראל מעוף נכסים והשקעות בע"מ (פורסם בנבו), על ידי כב' השופט מנחם קליין:

"בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו.

המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה - המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים (ראה אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11).   

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים. יש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג {ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337).  וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם)}."

לאחר שקראתי שוב את כתבי הטענות ואת תצהירי העדות של הצדדים ושקלתי בכובד ראש מה היא התוצאה הצודקת והנכונה בנסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי יהיה זה צודק ונכון לחייב את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 25,000 ש"ח.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

ב"כ הנתבע יעביר לבא כוח הנתבעים 1 ו-2, עד ליום 20.12.07, כתב שיפוי מותנה, בנוסח המצ"ב והמסומן נספח "א". כתב השיפוי ייחתם על ידי הנתבע בפני בא כוחו שיאשר את חתימתו על כתב השיפוי.

תוך 5 ימים מקבלת כתב השיפוי, יפקיד בא כוח הנתבעים 1 ו-2 בחשבון הבנק שמתנהל על שם הנתבע, את סכום פסק הדין, בסך של 25,000 ש"ח, וזאת מתוך הפיקדון שהופקד בידיו הנאמנות. עם הפקדת סכום פסק הדין כאמור, יהיה בא כוח הנתבעים 1 ו-2 רשאי לעשות ביתרת הפיקדון כראות עיניו ובכפוף להסכמות שיש לו בעניין זה עם הנתבעים 1 ו-2.

ניתן היום י"ב בכסלו, תשס"ח (22 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.