פסק-דין בתיק א 11703/01

א.        מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין

1.         בפני תביעה ותביעה שכנגד שבסיסן יחסי עו"ד-לקוח שהשתבשו.

בכתב התביעה המקורי תבע התובע, עו"ד ביטון את הנתבעות (גב' חביבה ריבקין וחברה בשליטתה - להלן בהתאמה: "ריבקין והחברה") לתשלום שכר טרחתו בסכום כולל של 254,148 ש"ח בגין שרותים משפטיים שנתן, לגרסתו, לנתבעות במהלך התקופה שבין נובמבר 1996 ועד אפריל 2000.

את תביעתו השתית התובע על הרכיבים כדלקמן:

1.1       הסכם בעל פה לתשלום שכר חודשי קבוע ושוטף בסך 1000 דולר בתוספת מע"מ כדין למשך 42 חודש, משוערך ליום הגשת התביעה בסכום של 218,308 ש"ח (להלן: "הסכם הריטיינר").

1.2       הסכם בעל פה בדבר תשלום בסך 150 דולר בתוספת מע"מ לכל ישיבת בית משפט או ישיבה מחוץ למשרדו של התובע, לגרסת התובע מדובר ב-38 פגישות שהשכר המגיע בגינן מסתכם ליום הגשת התביעה בסכום של 29,654 ש"ח (להלן: "תשלום הישיבות").

1.3       הסכם שכר טרחה כתוב וחתום בגין תיק עיזבונות המתבסס על 15% מערך דירת העיזבון (להלן: "הסכם שכ"ט העיזבון"). בגין פריט זה נתבע על ידי התובע הפרש השכר המגיע לשיטתו לסכום של 4,493 ש"ח.

2.         התובע טוען כי ייצג את ענייניהן של הנתבעות נאמנה והקדיש להן שעות עבודה מרובות. לגרסתו התמיד במתן שרותיו חרף אי תשלום שכרו על יסוד היכרותו ארוכת השנים עם ריבקין ובעיקר בן זוגה לחיים (בנו שוורץ).

לגרסת התובע פניותיו לנתבעות לפרוע את חובן הושבו ריקם ובנסיבות אלו נאלץ להביא את ריבו בפני בית המשפט.

3.         בכתב הגנתן טענו הנתבעות כי התובע נמנע מלהביא בפני בית המשפט עובדות כהוויתן ובכלל זה התחייבותו ליתן לנתבעות שרותים משפטיים בערך השווה לסכום חובו למר בנו שוורץ, חברה לחיים של ריבקין (להלן: "שוורץ"). עוד נטען כי מרבית טיפולו המשפטי של התובע ניתן לחברה.

4.         לעיצומו של עניין הכחישו הנתבעות את קיומו של הסכם הריטיינר וכפרו בזכאותו של התובע לסכומים הנטענים בגדרו.

הוא הדין באשר לטענות התובע לגבי תשלום הישיבות.

הנתבעות הודו בנכונותו ובתוקפו של הסכם שכ"ט העיזבון.

5.         הנתבעות כפרו בטענותיו של התובע בדבר הדבקות והמסירות שגילה בטפול בעניינן.

6.         התובעות טענו כי מלוא שכרו של התובע שולם מראש באמצעות קיזוז מחובו לשוורץ אשר כנטען הומחה לנתבעות.

ריבקין טענה כי שילמה לתובע את מלוא שכר טרחתו על פי הסכם שכ"ט העיזבון וכי התובע הסכים לפריסת התשלומים וכי אין היא חייבת לו כלום מאומה בגין שרות זה.

7.         הנתבעות עמדו בסעיף 26 לכתב הגנתן על השתלשלות יחסיהן עם התובע לרבות פרוט התיקים שטיפל בעבורן וטענו כי יתרת שכר הטרחה הראוי המגיע לתובע עומד על סך של 5967 ש"ח בלבד.

8.         הנתבעות לא הסתפקו בהכחשת טענות התובע אלא כללו בכתב ההגנה כמו גם בתביעה שכנגד שהגישו, טענות כספיות כלפי התובע ועתרו לחייבו לשלם להן את הסכומים כדלקמן:

8.1       סך של 121,602 ש"ח החזר חובו של התובע לשוורץ אשר כנטען הומחה לנתבעות.

8.2       החזר חוב בגין תשלום לאקו"ם לרבות שכ"ט עו"ד בפרשת אקו"ם בסכום כולל של 60,032 ש"ח.