פסק-דין בתיק א 116520/98

 על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט

                  [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984

1.         מבוא עובדתי :

א)         הסכסוך בין הצדדים נובע מעבודות שיפוץ שנעשו בבנין ברחוב ביאליק מספר 8 בתל אביב. (להלן: "הבנין").

ב)         עיריית תל אביב עודדה שיפוצי בתים בתחומה, במסגרת פרויקט שימור מבנים בעיר, והקציבה לכך תקציב מיוחד. הנתבעת 4 - עזרה וביצרון חברה לשיכון בע"מ (להלן: "עזרה וביצרון") פיקחה על עבודות שיפוץ הבתים וזאת באמצעות מפקח מטעמה, ובבנין נשוא התביעה פיקח מטעמה על עבודות השיפוץ הנתבע 5 (להלן: "ווליניץ").

ג)          התובעת בתביעה הראשית, נ. תג'ר תכנון ובנין בע"מ (אשר תכונה להלן: "חב' תג'ר" או "הקבלן") היא החברה שהנתבעים 1 עד 3 - בעלי הבניין חתמו עימה על חוזה לעבודות השיפוצים.

החוזה נחתם ביום 25/3/97 (להלן: "החוזה").

ד)         על פי סעיף 9 לחוזה הוסכם, כי עזרה וביצרון תפקח על עבודת שיפוץ הבניין ובין היתר תבדוק את החשבונות, אשר יגיש הקבלן ואת טיב החומרים וטיב המלאכה.

במהלך ביצוע עבודות השיפוץ התעוררו חילוקי דעות שונים בין הצדדים בנושאי נגרות, אלומיניום ותריסים.

            חילוקי דעות אלו נדונו במסגרת בוררות אצל המהנדס משה ממון מעיריית ת"א.

ה)         חב' תג'ר טענה להפרות בוטות של החוזה ע"י הנתבעים 1 - 3 או מי מהם, וביום 10/12/97 הודיעה לב"כ הנתבעים 1 - 3 ולעזרה וביצרון וווליניץ, כי אם לא תתוקנה ההפרות של החוזה מצידם, תבטל התובעת את החוזה. (המכתב צורף כנספח י"ז לכתב התביעה).

משלא שעו הנתבעים להודעה, לגרסת חב' תג'ר, ביטלה חב' תג'ר ביום 14/12/97 את החוזה (מכתב הביטול צורף נספח י"ח לכתב התביעה).

לאחר שחב' תג'ר ביטלה את החוזה ועזבה את הבניין, התקשרו הנתבעים 1 - 3 ביום 27/10/98 עם קבלן בשם שמש יוסף, בחוזה, ולפיו שמש יוסף התחייב לשפץ את הבניין תמורת סכום של 400,000 ש"ח כולל מע"מ. (החוזה יכונה: "חוזה שמש").

שמש השלים את עבודות שיפוץ הבניין.

2.         הרקע למתן פסה"ד:

ב"כ הצדדים הסכימו לכך שינתן פסק דין על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, אך ביקשו שפסק הדין יהיה מנומק.

ישאל השואל, מה תועלת תצמח ממתן פסק דין מנומק, שהרי אחד מהיתרונות המשמעותיים בפסק דין שניתן על פי סעיף 79 א', הוא בכך שפסק הדין אינו מנומק וברוב רובם של המקרים, למעשה מדובר בפסק דין סופי, וכך מסיימים הצדדים אחת ולתמיד את המחלוקת ביניהם, ולא נאלצים להמשיך ולהתדיין בערכאות נוספות.

אלא שבמקרה דנן, מצאתי תועלת מרובה במתן פסק דין על פי סעיף 79 א' למרות העובדה שיש צורך לנמקו, וזאת בהתחשב בנסיבות הבאות:

א)         התיק נפתח עוד בשנת 1998. בתיק יש חמישה נתבעים והליכי קדם המשפט היו ממושכים. ישיבת ההוכחות הראשונה התקיימה בחודש אוקטובר 2003 ומאז במשך שנות המשפט 2004, 2005, ו- 2006 התקיימו כ-14 ישיבות הוכחות, כאשר בית המשפט הקדיש עצמו רק לתיק זה באותם ימים ועד כה העידו רק 11 עדים.

יובהר, כי בשנת 2006 התקיימה רק ישיבה אחת לגופו של ענין, שכן הצדדים היו צריכים לקבל הסכמת לקוחותיהם למתן פס"ד עפ"י סעיף 79 א', והנתבע 1 הפך להיות חסוי, כך שהיה צורך להמתין מספר חודשים עד אשר בימ"ש לענייני משפחה נתן צו למינוי אפוטרופוס לנתבע 1.