פסק-דין בתיק א 11648/04

בפני תביעה כספית על סך של 25,000 ש"ח, אשר הוגשה בסדר דין מהיר.

התובע, חקלאי במקצועו,  מעבד פרדס במושב בית חנן. (להלן: "הפרדס") הנתבעת הינה תאגיד סטטוטורי שהוקם על פי דין.

בין תפקידיה של הנתבעת עליה להדביר את זבוב הפירות הים תיכוני בפרדסים זאת באמצעות ריסוס מספר פעמים בשנה.(להלן: "זבוב הפירות") טוען התובע כי בגין חיובו בהטלים שנתיים לנתבעת עליה לספק את מלוא השירות בעניין  הדברת זבוב הפירות.

טוען התובע כי  במהלך 10/2002, גילה סימני עקיצות בחלק ניכר בפירות הפרדס, שהתלונן בפני הנתבעת שלחה האחרונה את מנהל מכון ההדברה ד"ר יורם רסלר שבביקורו בפרדס אישר כי הפירות נפגעו עקב עקיצות זבוב הפירות.

התובע טוען כי בכך הפרה הנתבעת את חובותיה בהדברת הפרדס וכן שלא פעלה בהתאם לפקודת שיווק פרי ההדר.

התובע טוען כי לאור עקיצות הזבוב אבד כליל פרי במשקל של 10 טון ששוויו מוערך בסך של 9,000 ש"ח, וערכם של הפירות שנותרו ירד שכן לאור הפגיעות הרבות נאלץ התובע לבצע קטיף כולל ולא סלקטיבי לפי גודל הפרי ומשמכר את הפירות הנותרים הפסיד 4,500 ש"ח.

עוד טען התובע כי לאור האמור לעיל נפגע המוניטין של עיסוקו.

התובע טען כי פנה אל הנתבעת ביום 20/05/03 בדרישה לפצותו על נזקיו אך לא נענה כלל.

בכתב הגנתה טענה התבעת כי שר החקלאות בעל הסמכות לאור חוק הגנת הצומח תשכ"ז - 1956,(להלן: "החוק") הסמיך את הנתבעת לבצע את פעולות ההדברה.

כן טענה הנתבעת כי בהתאם לסעיף 2ד לחוק תכנית ההדברה נתונה לביקורת באמצעות זכות ערר המוקנית לנפגע ממנה ומשלא פעל בדרך זו אין לתובע אלא להלין על עצמו.

הנתבעת תטען כי התובע בתור חקלאי מנוסה יודע כי פעולות הריסוס על ידי הנתבעת אינן מדבירות כליל את אוכלוסיית זבוב הפירות אלא מקטינה אותה ולכן היה על התובע לערר על תכנית ההדברה אם סבר שאינה מספקת או לנקוט בעצמו במספר פעולות הדברה נוספות.

הנתבעת טענה כי התובע בעצמו הודיע לה כי פרט לפעולות הריסוס מצדה אף הוא מבצע פעולות ריסוס קרקעיות.

כן טענה הנתבעת כי בהתאם לתכנית ההדברה אינה רשאית מטעמי בטיחות לבצע פעולות הדברה במרחק הנמוך מ- 50 מטרים ממבני מגורים לכן ולאור העובדה ששטחו של התובע מצוי באזור המוגבל לריסוס עליו לבצע בעצמו את הריסוס מהקרקע.

הנתבעת טענה כי בצמוד לפרדס נשוא התביעה מצוי פרדס נטוש שעלול להוות מקור לקיומו של זבוב הפירות. ולאור העובדה שאינה מרססת פרדסים לא פעילים ומכיוון שהתובע ידע על כך אין לו להלין אלא על עצמו.

הנתבעת טענה כי ההיטלים בהם מחויב התובע מיועדים לכיסוי פעולותיה בהתאם לפקודת הפיקוח על פרי הדר 1940 ובפקודת שיווק פרי הדר 1948 ולאו דווקא למימון פעולות הריסוס.

הנתבעת טענה כי ביצעה את פעולות הריסוס בכמות המדויקת על פי תכנית ההדברה לעונת ההדרים שמתחילה ביום 15/09 ומסתיימת ביום 15/05 של השנה שלאחר מכן, ומכיוון שהפרי דנן פורח מוקדם יותר קרי 15/08 החלה בפעולת הריסוס לגביו החל מיום 16/08.

כן טענה הנתבעת כי לא כל הפרי בפרדס ניזוק וכי התובע הצליח למכור 7 טון ועל פי חוות דעת המומחה מטעמו סך הפרי שניזוק היה 5.4 טון, כן טענה הנתבעת כי סכום הנזק מוגזם ודרך החישוב אינה נכונה.

הנתבעת הגישה הודעת צד ג' לחברת התעופה שביצעה את טיסות הריסוס שנציגיה מר יואב בן צבי ומר דב גרודמן המשמשים כטייסי הריסוס בה העידו שפרט לתובע לא התלונן אף פרדסן על פגיעות של זבוב הפירות.

כן ציינו כי הם מנועים מלרסס בטווח של פחות מ- 50 מטר לבתי מגורים או כוורות מסומנות, והריסוס האווירי מוגבל לאור חוטי חשמל ועצים ולכן מונעות כיסוי מלא של השטח המרוסס.