פסק-דין בתיק א 11638/03

תביעה זו עניינה תביעת שיבוב, שכן בהתאם לתנאי פוליסה שהוציאה התובעת, פיצתה היא את מבוטחה בגין נזק שנגרם לרכב המבוטח באירוע מיום  15.8.99  (להלן: האירוע),  סכום  של 43,680 ש"ח, כן נשאה בהוצאות שמאות בסך 400 ש"ח.

סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, עמד ביום הגשת התביעה, על סך 55,542 ש"ח.

יצוין מיד כי הצדדים אינם חלוקים על גובה הנזק אשר נגרם לרכב מבוטח התובעת באירוע, שכן הצדדים חלוקים אך בשאלת האחריות.

באשר לנסיבות האירוע, טוענת התובעת כי ביום האירוע, בסמוך לשעה 15:35 אחר הצהרים, נהגה הגב' רון ברכב המבוטח, בכביש במושב גינתון, המוביל  לבית מגוריה.

"לפתע נפל הרכב לתוך בור אשר היה חפור לאורך הכביש, בלא כל סימני אזהרה ו/או תמרורים המתריעים על קיומן של עבודות במקום"(סע' 3 לכתב התביעה). כתוצאה מכך נגרמו לרכב הנזקים.

התובעת טוענת כי הנתבעים נושאים באחריות לפצותה על הנזקים שנגרמו באירוע, שכן נתבעת 2 הינה חברה קבלנית העוסקת בביצוע עבודות תשתית ופיתוח, ובמועדים הרלוונטיים לתביעה זו, ביצעה עבודות תשתית ופיתוח במושב גינתון לרבות בכביש בו אירע האירוע.

נתבעת 3 הינה מבטחת הנתבעת 2.

נתבע 4 - מושב גינתון, הינו מי שהזמין את עבודות הפיתוח מנתבעת 2.

בהתאם טוענת התובעת כי הנסיבות שגרמו לאירוע מתיישבות יותר עם המסקנה  כי הנתבעים, או מי מהם, לא נקטו זהירות סבירה ולכן יחול הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", ועל הנתבעים נטל הראיה להוכיח כי לא היתה רשלנות שיחויבו בגינה (סע 4 לכתב התביעה).

לחילופין, האירוע נגרם כתוצאה מרשלנותם ו/או חוסר זהירותם של הנתבעים או מי מעובדיהם ושלוחיהם, אשר לא דאגו לקיומו של כביש ונתיב תקין ופנוי, לא הציבו שלטי אזהרה המעידים על ביצוע עבודות במקום, לא דאגו לפיקוח על הנעשה בכביש, לא מנעו קיומו של מפגע בכביש, לא חסמו את קטע הכביש לתנועה ועוד (ראה סעיף 5 לכתב התביעה, על סעיפיו הקטנים).

בכתב הגנתן, טוענות נתבעות 2 ו-3, כי האירוע מוכחש על נסיבותיו ווכי האחריות לאירוע, ככל שהתרחש, סיבתו ברשלנותה או פזיזותה של הנהגת ברכב מבוטח התובעת.

בעניין זה הצטרפו נתבעות 2 ו-3  לטענות נתבעת 1 (ראה סעיף 6 לכתב הגנתן) - אשר התביעה נגדה נדחתה - אשר טענה בכתב הגנתה כי מבוטח התובעת, כתושב המקום, היה אמור לדעת על העבודות המבוצעות בכביש וכן כי הנהג ברכב היה צריך לראות את המפגע ולהימנע ממנו.

בין היתר, טוענות נתבעות 2 ו-3 כי הנהגת ברכב, למרות שידעה על עבודות בכביש, התעלמה או עצמה עיניה מכך, כי נהגה בחוסר זהירות וברשלנות בהתעלם מתנאי הדרך, כי נהגה במהירות מופרזת בנסיבות המקרה ותנאי הדרך, כי לא הבחינה במפגע במועד, כי לא נקטה אמצעי זהירות שנהג סביר ומיומן היה נוקט בנסיבות המקרה ותנאי הדרך (ראה סע' 12 לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1).

נתבע 4 טען בכתב הגנתו כי אין לו ידיעה על נסיבות האירוע ואולם על פי גרסת התובעת עצמה, נגרם האירוע כתוצאה מרשלנות מבוטחת התובעת, או כתוצאה מנהיגתה הפזיזה משלא התאימה נהיגתה לתנאי הכביש (סע' 5 לכתב ההגנה).

יצוין כי בנוסף על כתבי ההגנה הגיש נתבע 4 הודעת צד ג' כנגד נתבעות 2 ו-3 (כמבצע העבודה אשר אחראי על פי הסכם בין הצדדים לכל נזק שיגרם למזמין או צד ג' כלשהו).

נתבעת 3 הגישה הודעת צד ד' כנגד כלל חברה לביטוח בע"מ (מבטחת נתבע 4).

על מנת ללמוד על נסיבות האירוע, עיינתי היטב בתצהירי הגב' רון אריאלה (הנהגת) ובעלה מר רון יעקב (הבעלים של הרכב המבוטח), אשר הגיע למקום האירוע בסמוך לאחר התרחשותו.

מתצהירי ה"ה רון עולה כי הבור אליו מתייחס כתב התביעה, הינו למעשה "חפירה שנחפרה בכביש, בצמוד לפס האטה. שוליה של החפירה היו חתוכים וגובהם לא פחות מ-10 - 12 סמ' (ראה סע' 5 לתצהיר הגב' רון וסע' 3 לתצהיר מר רון).

מתמונות ת/1 ו-ת/2 אשר צולמו ע"י מר רון בסמוך לאחר האירוע ניתן לראות ולהתרשם מהבור/חפירה: