פסק-דין בתיק א 1157/01

1.         התובעת, חברה העוסקת ביזמות וקבלנות בנין זכתה במכרז שפירסם שירות בתי הסוהר להרחבת כלא נפחא בתמורה לתשלום בסך 12,399,000 ש"ח בצירוף מע"מ. בעקבות הזכיה במכרז נחתם הסכם  ביום 18.9.94.

טענות התובעת:

2.         על פי ההסכם (סעיף 13), היה על התובעת להתחיל בביצוע העבודה עם מתן צו התחלת העבודה שנמסר לה ביום 26.9.94, אם כי סוכם שהעבודות יחלו לאחר החגים. על פי ההסכם (סעיף 45) התחייבה התובעת להשלים העבודות בתוך 14 חודש מיום מתן הצו, דהיינו עד ליום 26.11.95, אך משהשטח נמסר בפועל ביום 31.11.94 (כך בכתב התביעה, סעיף 42), נקבע סיום הבניה ליום 31.3.96.

            הפיקוח היה פיקוח בלתי יעיל, אשר נעשה בשלט רחוק שאינו ראו לפרוייקט בסדר גודל שכזה. הניהול הכושל של הפרוייקט גרם לעיכוב של 19 חודשים בהשלמתו אשר גרר בעקבותיו הוצאות ניהול ותקורה גבוהות.

הנתבעת לא אישרה חשבונות התובעת ומהחשבון הסופי אושר סכום מזערי של 31,496 ש"ח, כאשר החשבון הסופי עמד על סך של 3,691,512 ש"ח.

הנתבעת היא שהכשילה ביצוע הפרוייקט במועד כיוון שבעת מתן צו התחלת העבודה נמסרו תוכניות מכרז ולא תוכניות עבודה משכך לא ניתן היה להתחיל העבודה. התובעת התריעה על כך במכתב מיום 23.9.94 (נספח ד' לכתב התביעה). בנוסף התוכניות שנמסרו לתובעת היו שגויות וחייבו מדידה חדשה והכנת תוכניות חדשות (נספח ה' לכתב התביעה).

לא ניתן היה להתחיל בבניית המבנה המרכזי משהכלביה הישנה ומתקנים נוספים שניצבו במקום שהיה מיועד לבניית המבנה המרכזי, לא פונו אף כי בעת מתן צו התחלת העבודה היה צריך למסור השטח כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ.

עוד התברר כי במקום שנועד להקמת המבנה המרכזי עוברים קוי הזנה של תקשורת, מים, גז וחשמל משכך הורה הפיקוח להפסיק ההקמה עד לאיתור מקום חלופי. כעבור שבוע הוחלט על השארת המבנה במקומו אך שונו התכנון והביצוע (נספחים ז1, ו-ז2 לכתב התביעה).

חוו"ד יועץ קרקע שהיתה נחוצה לביצוע היסודות ניתנה רק ביום 18.1.95, משלא ניתנה לו גישה למקום ביצוע היסודות. חוות הדעת הצריכה שינוי מהותי ביציקת היסודות באופן שחייב שינוי מהותי של התוכנית ששימשה הבסיס לכתב הכמויות והגדרתן (נספחים ח' ו-ט' לכתב התביעה). רק בחודש נובמבר 94, לאחר לחץ התובעת הועברו חלקי תוכניות הביצוע. תוכניות הפיתוח לא תאומו את תנאי השטח וכתוצאה מכך שינתה הנתבעת הוראותיה וגרמה לעיכוב נוסף של הבניה ולשוני מהותי של הכמויות בהשוואה לכתב הכמויות המקורי, אשר הצריך מדידה חדשה של השטח והכנת תוכניות חדשות, דבר ששוב גרם לעיכוב בביצוע העבודות.

4.         פירוק הכלביה לא נכלל בעבודות המכרז. בסופו של יום הוטלה עבודה זו על התובעת מבלי ששולמה התמורה בגינה.

התובעת נדרשה לביצוע עבודות שלא נכללו במכרז כמו הקמת מבנה מבקרים זמני. בנוסף  לא ניתן היה להשלים את תחילת בניית מבנים A ו-B טרם יושלם מבנה המבקרים הזמני.

עיכובים נוספים מקורם בשינויים שהוכנסו על ידי הנתבעת במהלך הביצוע כמו בניית מעבר בין בנינים A ו-B ומעלית למבנה C .

עיכובים נוספים נגרמו בגלל עבודות של קבלני משנה שונים שהועסקו ישירות על ידי הנתבעת.

הנתבעת שינתה תוכניותיה מעת לעת, תחילה דרשה כי ריצוף החניה יתבצע באבן משתלבת. לאחר שהאבן  הוזמנה וסופקה לאתר דרשה הנתבעת ריצוף אספלט.

5.         בעת מתן צו התחלת העבודה לא היו היתרי בניה. הדבר לא הובא לידיעת התובעת דבר  שהעמיד אותה בפני ביצוע עבירות בניה. הדבר נודע לה כשנה לאחר התחלת העובדה (נספח ו' לכתב התביעה).

הניהול הכושל של הפרוייקט בא לידי ביטוי גם בחישוב הכמויות ואישור תשלומי ביניים. על פי החוזה היה צריך להגיש מדי חודש חשבון שיכלול את חישובי הכמויות עד למועד עריכת החשבון ונקבע כי המדידות יערכו על ידי התובעת והמפקח. התובעת הגישה חשבונותיה בצירוף חישוב כמויות, אולם המפקח לא בדק וחלק מהחשבונות המתינו לבדיקה אף למעלה משנה.

המפקח החזיר לתובעת את החשבונות, עליו תיקונים בכתב יד, תוך דרישה להגיש חשבון מתוקן "נקי". המפקח אילץ התובעת להגיש את כל תביעותיה רק בגמר הפרוייקט.

עבודות הבניה הסתיימו בפועל בחודש פברואר 97' למעט מספר תיקונים שביצועם הסתיים בחודש יוני 97.

החשבון הסופי הוגש ביום 16.7.97, אך לא אושר.