פסק-דין בתיק א 11536/07

בפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד לבקשת בעלי הדין היות ומדובר בדיון באותה מחלוקת עובדתית ומשפטית הנוגעת לשאלת אחריות מי מהצדדים לאירוע תאונת דרכים מיום 30.1.07 בה היו מעורבים ואשר גרמה לנזקים הנתבעים, יצויין שגובה הנזק הנתבע בכל אחת מהתביעות כמעט זהה וכי מדובר בנזקים ישירים בלבד.

התביעה האחת היא תביעתו של מר קריצבסקי אדוארד כנגד גב' לילך ארבל ומבטחתה אליהו חברה לביטוח בע"מ. והשניה תביעת השיבוב של חב' אליהו כנגד מר קריצבסקי.

שני הנהגים העידו ונחקרו, ב"כ הצדדים סיכמו והסמיכוני ליתן פסק דין על דרך סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

בין הצדדים כמעט ואין מחלוקת עובדתית והגרסאות דומות מאוד.

אומנם, מר קריצבסקי בעדותו סיפר שלאחר קרות התאונה אמרה לו גב' ארבל כי חשבה שהוא עומד לפנות ימינה למקום אליו הכניסה אסורה וגב' ארבל בעדותה סיפרה כי חשבה שמר קריצבסקי עומד לחנות בימין הדרך שם לטענתה, החניה אסורה.

מדובר בשוני מינורי בגרסאות וגם לו מכנה משותף: הנחתה של גב' ארבל כי מר קריצבסקי עומד לבצע עבירת תנועה אסורה ולא שהוא עומד לפנות שמאלה לחניה בניצב הדרך.

מחלוקת נוספת היא בתיק היא ענין האיתות שהיה או לא היה עובר לפניית מר קריצבסקי אליה אתייחס בהמשך.

מעבר לכך אין חולק כי השניים נסעו בכביש פנימי חד סטרי בעל נתיב אחד רחב וחניות בניצב מצד שמאל.

גב' ארבל נסעה אחרי רכבו של מר קריצבסקי, בשלב מסויים סטה מר קריצבסקי ימינה ("לקח ימינה" כהגדרתו) ואז פנה שמאלה ע"מ לבצע חניה בניצב לכיוון התנועה.

תוך כדי כן המשיכה הגב' ארבל בנסיעתה ישר והרכבים התנגשו בפגיעת צד/פינה שמאלית ברכבו של מר קריצבסקי עם צד ופינה ימניים ברכבה של גב' ארבל.

מדובר במקרה מובהק של אי הבנה מצד הנהגים לפשר מעשי וכוונת הנהג האחר כאשר שני הנהגים גם יחד התרשלו ונהגו בחוסר זהירות.

ספק אם היה צורך אמיתי באותה סטיה ימינה כדי לבצע כניסה לחניה שמאלה , מר קריצבסקי לא נהג במשאית אלא ברכב פרטי, אם ידע שעליו לפנות לחניה, היה יכול לעשות זאת מנתיב הנסיעה ויכל גם לעבור ימינה בנתיב עוד טרם ביצוע הפניה ובמרחק בטוח לפניה ובוודאי שהיה עליו לוודא כי עם חזרתו למרכז הכביש תוך ביצוע פניה שמאלה הוא אינו חוסם את דרכו של הרכב שבא מאחוריו בנסיעה ישרה.

היה עליו לדעת כי התנהגותו עלולה להטעות ויוצרת סיכון, קל וחומר כשידע שיש רכב שנוסע במרחק קצר מאוד מאחוריו. מיקום הפגיעות ברכבים ועצם העובדה כי התאונה ארעה תוך כדי עקיפה מחזקת את המסקנה כי מר קריצבסקי סטה לימין סטייה של ממש, כלל אין זה משנה אם אותת שמאלה או לא שכן איתות שמאלה עם סטיה חזקה ימינה אין בו דבר ואין בו כדי לשנות את המסקנה כי בהתנהגות היתה סכנה.

גב' ארבל מצידה התעלמה מתמרון הרכב שלפניה וניסתה לעקוף אותו מבלי לוודא כי התמרון הסתיים. מדובר במעין כביש שירות שאינו עמוס ולא היתה שום סיבה אמיתית להחפז.

גם מעדותה עולה שהיא "חשבה" שמר קרצבסקי "הולך" לחנות בצד ימין אבל עפ"י תיאור הכביש היה עליה להאט ולהמתין עוד שניה ולברר האם אכן הולך מר קרצבסקי לחנות במקום אסור או שמא הוא מתכונן לפנות לחניה חוקית משמאל.

יודגש, בחקירתה הנגדית העידה שהיא ראתה את מר קריצבסקי מאיט ואז עקפה אותו כך שבפועל הוא אפילו לא הספיק לעצור.

סוף דבר, מצאתי כי יש לייחס לנהגים אחריות כמעט שווה לאירוע התאונה, אחריותה של גב' ארבל מעט גבוהה יותר ולכך ינתן ביטוי מסויים בפסיקת הנזק.

בת.א. 11536/07 הנני מחייב את הנתבעים גב' ארבל ואליהו חברה לביטוח בע"מ לשלם לתובע מר קריצבסקי סך 3,400 ש"ח בצירוף אגרה והוצאות בסך 350 ש"ח ובצירוף הוצאות בסך 350 ש"ח ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 700 ש"ח ומע"מ בגינו.

בת.א. 13893/07 הנני מחייב את הנתבע מר קריצבסקי לשלם לתובעת אליהו חב' לביטוח בע"מ סך 3,000 ש"ח בצירוף הוצאות בסך 350 ש"ח ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 700 ש"ח ומע"מ בגינו.