פסק-דין בתיק א 114/08

1.         התובע (להלן: אלקובי ) הגיש בקשה לביטול פסק בוררות שניתן ביום 20/11/07, בטענה כי הליך הבוררות לרבות הוצאותיו מחייבים את ביטולו של ההליך לרבות פסק הבוררות, וזאת בין היתר, בשל " העדפה בוטה וחשופה לעיני כל של צד אחד לבוררות על פני משנהו, תוך שימה ללעג של עיקרי היסוד בדבר שמיעה קשובה של הטענות הנטענות בפניו...", אי שקילה הגיונית של הראיות שהיו בפניו וגרימת עיוות דיון בנזק מטריאלי עצום למבקש.

2.         הנתבע (להלן: קפון ) הגיש בקשה (בש"א 5840/08) לסילוק התובענה על הסף, וזאת מן הטעם שלא הוגשה במועד, אי ניקיון כפיים, בשל אי פירוט מלא של כלל האירועים הנוגעים להליך הבוררות, לרבות אופן פנייתו של אלקובי לבורר ומכתבים שהפנה אליו ואשר נדונו במסגרת הליך של אבעיה, בת"א 694/05 (כבוד השופטת ש' שטמר).

למרות האמור, הוגשה בקשה להעברת הבורר מתפקידו דווקא על ידי מר קפון, ומר אלקובי הוא שמצא לנכון לבקש להמשיך ולנהל את הבוררות בפני אותו בורר, תוך שהבהיר שיש אמון מלא בו.

בנסיבות אלה, סבור מר קפון כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות על הסף, בהיות פסק הדין שניתן בת"א 694/05 בגדר של מעשה בית דין המקים מחסום מפני התדיינות חוזרת בנוגע לשאלת אופן התנהלות הבורר והליך הבוררות.

3.         מאחר שהתיק נקבע לדיון, והתרתי השמעת טענות לגוף הבקשה לביטול פסק הבוררות, מבלי להרחיב את הדיון בבקשה לסילוק התובענה על הסף, יש בדעתי לדון ישירות בתובענה לביטול פסק הבוררות. ת"א 694/05 במסגרתו נדונה אבעיה, כאמור בקשר למכתבים ששלח מר אלקובי לבורר, צורף לתיק זה והיה בפניי בעת מתן פסק הדין.

הרקע :

4.         המשיבים הקימו חברה לאספקת מוצרים בשם "אל כל בע"מ" (להלן: החברה ), בתחום ייחודי של מכירת מוצרים תעשייתיים של גומי פלסטיק, גלגלים, כפפות, שירות לתעשייה וכו'.

החברה פעלה בתוך מבנה של חברת "טכנוכל" שמר אלקובי הוא הבעלים שלה, בשטח מוגבל, כאשר מר קפון שימש כאיש המכירות ועבד כשכיר בחברה והוכר כבעל מקצוע בענף וכבעל קשרים ייחודיים בשטח בו עסק.

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בקשר לזכויותיהם בחברה. על פי פסק הבוררות, הסכסוכים בין בעלי הדין הלכו והחמירו במהלך הליך הבוררות עד כדי כך שמר קפון פרש מן החברה, וזאת לאחר שבחודשים האחרונים טרם פרישתו, הצטמצמו עסקי החברה ורווחיה.

הליך אבעיה :

5.         הליך הבוררות נמשך לאורך זמן. ביום 9/5/05 בעיצומו של הליך הבוררות שהתנהל בפני עו"ד אלבר נחאס (להלן: הבורר ) פנה הבורר בהליך של אבעיה לבית המשפט המחוזי לאחר שמר קפון הגיש בקשה לבורר שלא להמשיך ולדון בבוררות, לאור מכתבים ששלח מר אלקובי לבורר - באופן אישי ושלא על דעת בא-כוחו דאז - ואשר בהם הטיח בבורר דברים קשים.

            על פי המפורט בסעיף 3 לפסק הדין שניתן בת"א 694/05 שלח מר אלקובי, ביום 9/5/05, מכתב אל הבורר, בו טען כי הבורר נגוע במשוא פנים, יש לו נטייה שלא כדין לטובת מר קפון, וכי בדעתו להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין, למשטרה ולרשויות המס, וכי התנהגות הבורר הסבה לו נזקים, וכי יש בכוונתו להגיש נגד הבורר תביעה אזרחית בגין כך.

            על אף שהבורר ביטל את ישיבת הבוררות שנקבעה ליום 22/5/05 וקבע ישיבה תחתיה למועד מאוחר יותר, החליט הבורר להמשיך בהליך הבוררות, לאחר שמר אלקובי הוסיף ושלח לבורר מכתב בו הבהיר שאינו מעוניין עוד שמכתבו הקודם יעמוד לדיון במעמד הצדדים, והוא מבקש שהבורר ימשיך בהליך הבוררות והוסיף והצהיר כי יכבד כל החלטה של הבורר בכפוף לזכויותיו. יחד עם זאת חזר והודיע " כי הוא חש חוסר אמון מוחלט בהליך המתנהל לפני הבורר".

            בנסיבות העניין, אישר בית המשפט את החלטת הבורר, בין היתר, גם בהסתמך על עמדת מר אלקובי, אשר ביקש להמשיך ולהשלים את הליך הבוררות בפני אותו בורר.

פסק הבוררות :

6.         בפסק הבורר דן הבורר בחיובי בעלי הדין ובתביעותיהם, תוך שדחה חלק מן התביעות של כל אחד מבעלי הדין. בסופו של דבר נקבע כי מר קפון זכאי לסכום של 64,079 ש"ח, תוך שחויב לשלם למר אלקובי סכום של 100,000 ש"ח, כך שעל מר קפון לשלם למר אלקובי סכום של 35,921 ש"ח נכון ליום 30/4/05, תוך 30 ימים מאותו מועד, משוערכים עד לתשלום בפועל.

דיון ומסקנות :

7.         כאמור, הגיש מר אלקובי בקשה לביטול פסק הבוררות.

בקשה לביטול פסק בוררות צריכה להיעשות על דרך של ציון העילה מתוך העילות המנויות בסעיף 24 לחוק, תוך פירוט מרבי, מהם הנתונים עליהם מסתמך בעל הדין בבואו לבקש את ביטול הפסק (ראה תקנה 9 לתקנות סדרי דין בענייני בוררות, התשכ"ט-1998, וכן ת"א (חיפה) 679/06 מדינת ישראל נ' עיאט, תק-מח 2007(2), 576).