פסק-דין בתיק א 11376/05

מבוא

1.         התובעת, זיוה לוינר (להלן: "התובעת"), נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 24.2.03 (להלן: "התאונה").

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), כתאונת עבודה.

לאחר שהוגש עותק רישיון הנהיגה של התובעת, ת/4, הוכחה חבותה של הנתבעת, מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). 

נותרה לדיון, שאלת גובה הנזק.

מהות הפגיעה והנכות

2.         התאונה ארעה בעת שהרכב בו נהגה התובעת, נפגע מאחור. לאחר התאונה, התובעת נבדקה, בחדר המיון בבי"ח קפלן שם התלוננה על לחץ בראש ומכה בעורף. בהמשך, התובעת התלוננה על כאבים בצוואר וביד והופנתה לטיפולי פיזיותרפיה וטיפול במרפאת כאב. 

3.         ד"ר משה לוינקופף, אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתחום האורטופדי, ציין בחוות דעתו כי בבדיקת עמוד השדרה הצווארי, נמצאה הגבלה קלה בטווח התנועה וכי  "אין עדות לקפוח נוירולוגי וקיימת רגישות על פני שריר הטרפזיוס משמאל".

ד"ר לוינקופף, העריך את נכותה של התובעת, בשיעור של 7.5%, בהתאמה לסעיף 37 (5) א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").

4.         לאחר קבלת חוות דעתו של ד"ר לוינקופף, נבדקה התובעת על ידי ועדה רפואית של המל"ל, בפניה הוצגה חוות הדעת האמורה. בבדיקתה על ידי הועדה הרפואית, התובעת התלוננה על כאבים באזור השכמות בצד שמאל וציינה כי "בחודשים האחרונים... כאב ביד ימין - קשה לי להרים ספל. הגבלה בכל הפעולות של הבית עם יד ימין".

5.         במסגרת דיוני הועדה הרפואית, התובעת נבדקה  על ידי ד"ר קושניר, מומחה בתחום הנוירולוגי, בפניו הוצגה בדיקת E.M.G, מיום 27.6.06 על פיה נמצאו סימני פגיעה, בשורש C5-C6.

בחוות דעת שניתנה על ידי ד"ר קושניר, לבקשת הועדה הרפואית של המל"ל, קבע ד"ר קושניר את נכותה הנוירולוגית של התובעת בשיעור של 10%, בגין פגיעה שורשית בשורש צווארי C5-C6 על פי סעיף 29 (6) (ג) לתקנות (ראה תיק המל"ל, נ/1).

6.         הועדה הרפואית, מיום 24.8.06, בהרכב, ד"ר קרושינסקי, מומחה בתחום האורטופדי, ראתה להעריך את נכותה האורטופדית של התובעת, בגין הגבלה בתנועות הצוואר, בשיעור של 5% לפי סעיף 37 (9), מותאם, לתקנות, בציינה כי הינה חולקת על קביעת ד"ר לוינקופף, באשר לחומרת הפגיעה.

בסיכום ממצאיה, קבעה הועדה, כדלקמן: "המצב סופי לתובעת על פי ההדמיה ממצאים המעידים על לחץ שורשי קל מימין טווח תנועה של ע"ש צווארי מוגבל באופן קל ביותר בלבד. נכותה נקבעת לפי סעיף מותאם 37 (9) 5%. הועדה עיינה בחוות דעת של ד"ר לוינקופף מ- 30.4.06 ומקבלת אותה באופן חלקי בלבד וחולקת עליו לגבי חומרת הפגיעה.

הועדה עיינה בחוות דעת נוירולוגית מ- 2.8.06 וקובעת על פיה נכות 10% לפי סעיף 29    (6) (2). לפי סעיף 37 (10) (ב) יקבעו אחוזי הנכות על פי הממצא הנוירולוגי". סופו של יום, הנכות האורטופדית שנקבעה בשיעור של 5%, נמחקה בקו, ונכותה הכוללת של  התובעת, נקבעה בשיעור של 10%, על פי סעיף 29 (6) 2 לתקנות.

7.         ביום 19.9.06, הוגשה על ידי התובעת בקשה (בש"א 173633/06), במסגרתה עתרה התובעת לקבוע כי הנכות הנוירולוגית שנקבעה על ידי הועדה הרפואית, הינה בגדר קביעה על פי דין, כמשמעה בסעיף 6 ב' לחוק.

8.         בהחלטתי מיום 30.10.06, קבעתי, כדלקמן: "... מדו"ח הועדה הרפואית של המל"ל עולה כי הפגיעה העצבית התגלתה בבדיקת E.M.G , מיום 27.6.06, דהיינו; בדיקה אשר בוצעה לאחר הגשת התביעה ואף לאחר קבלת חוו"ד ד"ר לוינקופף.

בנסיבות אלה, ראיתי לקבוע כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר לוינקופף, תחייב, מכח סעיף 6 א' לחוק, בכל הנוגע לנכות האורטופדית (הכל בכפוף לשאלות הבהרה ו/או חקירת המומחה וטענות הצדדים) ואילו קביעת הועדה הרפואית של המל"ל, תחייב, מכח סעיף 6 ב' לחוק, בכל הנוגע לתחום הנוירולוגי, ראה לעניין זה; רע"א 5392/02 גבר נ' נסאסרה ואח', פ"ד נו (1) 535, וכן החלטתו של כב' השופט רמי אמיר בת.א. (שלום כפ"ס) 6885/03 מאירוביץ נ' אליהו חברה לבטוח בע"מ ואח' אשר צורפה לבקשה".

9.         בשלב זה ונוכח קביעת הועדה הרפואית של המל"ל, טוענת הנתבעת כי הנכויות שנקבעו בתחום האורטופדי ובתחום הנוירולוגי, הינן נכויות חופפות.

לטענת הנתבעת, מכח ההחלטה על פיה קביעת המל"ל מחייבת, על פי סעיף 6ב' לחוק, וכל עוד קביעת המל"ל - לא נסתרה, על בית המשפט, להוסיף ולקבוע כי קביעת המל"ל, מחייבת, על כל חלקיה, לרבות הקביעה כי מדובר בנכויות חופפות.