פסק-דין בתיק א 11344/04

1.         בפניי תביעה כספית אשר הוגשה על ידי מר פינטו אהרון (להלן: "התובע והנתבע שכנגד") כנגד מר זועבי עלי (להלן: "הנתבע והתובע שכנגד") וכן תביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבע כנגד התובע.

התביעה:

2.         התובע, אשר הפעיל בזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה את תחנת התדלוק הידועה בשם "פז טבעון" (להלן: "התחנה"), הידועה גם כחלק מחלקות 60, 73 בגוש 10591 וחלק מחלקות 251, 252 בגוש 10607 בשטח 2,295 מ"ר שבקרית טבעון (להלן: "שטח התחנה"), הגיש תביעה כספית על סך 143,774 ש"ח כנגד הנתבע.

התביעה הינה בגין חובות כספיים נטענים הנובעים מאי פירעון יתרת דמי שכירות ובגין חובות נטענים מכוח איחור בפינוי הפנצ'ריה שנוהלה על ידי הנתבע ואשר ממוקמת בשטח התחנה וכן מכוח הוצאות שונות שהוציא התובע, לטענתו, לצורך פינויו של הנתבע מן הפנצ'ריה, לרבות תשלום בסך של 10,000 דולר במסגרת הליך ביניים בבש"א 12646/02 וכן שכר טרחת השמאי, מר שלמה תענך, אשר מונה על ידי ביהמ"ש בהליך שם.

התביעה שכנגד:

3.         הנתבע והתובע שכנגד הגיש תביעה כספית כנגד התובע על סך 157,531 ש"ח בגין שווי זכויותיו הנטענות כדייר מוגן, או לחלופין, כבר-רשות בפנצ'ריה ובגין עבודות שונות שביצע לטענתו עבור התובע וכן בגין נזקים כספיים נטענים נוספים שנגרמו לו הנוגעים לפינוי הפנצ'ריה.

העובדות הרלבנטיות לענייננו:

4.         בתאריכים 3/2/63, 1/3/63 ו-10/11/72 נחתמו בין פז חברת נפט בע"מ (להלן: "פז") לבין הוריו המנוחים של התובע שלושה הסכמי קמעונאי (נספחים ב', ג' ו-ד' בהתאמה לתצהיר התובע) לפיהם ניתנה למנוחים זכות להפעיל את התחנה. כמו כן, על פי הסכם ד' היו המנוחים בעלי זכויות להפעיל מסעדה או מזנון כחלק מהתחנה, כל זאת לפי רישיון הפעלה הניתן לביטול עם דרישה כאמור בסעיף 18 להסכם ד'.

זכויות הקמעונאי הוגדרו בסעיפים 17, 22 ו-23 להסכמים ב' ו-ג' עוד בשנת 1963 וכן בהסכם הקמעונאי מיום 10/11/72 (נספח ד') כדלקמן:

סעיף 18:

"למטרת הקלה ביצוע השירותים על פי הסכם זה, תרשה החברה לקמעונאי באורח זמני, להשתמש בקרקע ובמבנים (תחנת דלק/שרות) ב - אך שמוש כנ"ל יהיה שמוש לפי רישיון הניתן לבטול והקרקע והמבנים (תחנת דלק/שרות) ישארו ויחשבו תמיד כשנמצאים בחזקתה הבלעדית של החברה. שום דבר בהסכם זה, שום פעולה שתעשה או חוסר פעולה מטעם החברה באיזה זמן מן הזמנים לא יקנו לקמעונאי כל זכות חזקה או זכות אחרת על הקרקע והמבנים הנ"ל. לחברה תהיה תמיד החזקה וזכות הבקורת עליהם והזכות לחזקה והבקורת בכל עת ובלי לפגוע בכלליות הנ"ל. החברה זכאית בכל עת לגישה, כניסה וחזקה בלעדית בקרקע ובמבנים וכן זכאית היא בכל עת למנוע מהקמעונאי גישה וכניסה ושהייה בקרקע ובמבנים כפי שתמצא לנכון ולפי ראות עיניה".

בסעיפים 24-23 להסכם הקמעונאי נקבע כדלקמן:

"ס' 23:הסכם זה ניתן לסיימו באחד המקרים הבאים דהיינו:

א.         על ידי החברה:

...

3.         בכל מקרה, אם תרצה החברה לרצוי, לפי שקול דעתה הבלעדי לסיים הסכם זה.

החברה לא תהיה חייבת לציין את הסיבה לסיום הסכם זה וכן לא תחול על החברה כל התחייבות בקשר לסיומו של הסכם זה בדבר מתן הודעה לקמעונאי על סיום כנ"ל".

"ס' 24:מיד עם סיום הסכם זה תחולנה ההוראות הבאות:

א.         הקמעונאי יפנה את הקרקע והמבנים בתחנת הדלק ויחזירם לחזקתה של החברה חפשיים ופנויים מכל מחזיק".