פסק-דין בתיק א 11311/05

1.       בפניי תביעת שיבוב המתייחסת לנזק שנגרם לרכב שבוטח על ידי התובעת, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל") ואשר נפגע ביום 6.12.2001.

2.       לטענת הראל, הרכב נפגע עקב כך שנפל לתוך בור אשר נפער בכביש כתוצאה מכך שמכסה ביוב מסויים נשבר, ויודגש כי המדובר היה ביום בו ירדו גשמים עזים ברחבי העיר חיפה, וכתוצאה מכך נקוו שלוליות על הכביש, אשר בעטיין לא ניתן היה לראות שבור הביוב זז ממקומו.

3.       לטענת הראל, התחזוקה של הכביש הרלוונטי לרבות מכסה הביוב הינה באחריות הנתבעת, עיריית חיפה (להלן: "העירייה"), ואשר על כן, על העירייה לפצות אותה בגין הסכומים ששילמה למבוטח שלה.

4.       הדיון היה קבוע לשמיעת ראיות הצדדים ביום 11.1.2007.

5.       בפתח הדיון במועד זה, הודיעו הצדדים כי הם מוותרים על שמיעת הנהגת של הרכב הרלוונטי ועל שמיעת עדותו של נציג העיריה, וכי הם מבקשים להפנות בהקשר זה לעדותם של שניים אלו אשר נשמעה בפני כב' השופטת שרון נתנאל תמר במסגרת תיק ת.ק. 2485/02, אשר התנהל בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות (להלן: "התביעה הקטנה").

6.       בתביעה הקטנה, נשמעו עדויות הנהגת, הגב' אלקין ומר פרץ, מנהל מחלקת המים בעירייה, ופסק הדין ניתן  ב- 21.7.2003.

7.       על בסיס העדויות שנשמעו בתביעה הקטנה, והחומר שהוגש לתיק בית משפט זה, סיכמו הצדדים את טענותיהם.

8.       לאחר שקילת טענות הצדדים, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל, אך כי יש לייחס לנהגת של הרכב המבוטח בהראל אשם תורם בשיעור של 15%.

9.       אין חולק, כי העיריה אחראית לתחזוקת הכבישים הרלוונטיים ועליה לעשות כן באופן בו מכסים של בורות ביוב לא יינתקו ממקומם אף אם עסקינן ביום גשום ובהצטברות מים במערך הצנרת התת קרקעית.

10.   עם זאת, יש לזכור כי התאונה אירעה בנסיבות בהן ניתן היה לצפות אף מהנהגים הרלוונטיים שישימו לב לכך שהם עומדים להיכנס עם רכבם לשלולית, וכי עליהם היה להימנע מלהיכנס לאותה שלולית, ולמצער, להאט את מהירותם טרם הכניסה לאותה שלולית שמא בקרקעית הכביש מתחת למים שנקוו, ישנו מפגע או מכשול זה או אחר. אעיר בהקשר זה, כי הצדדים היו חלוקים באשר לאפשרות שבית המשפט יסטה מהקביעות, אותן קבעה כב' השופטת שרון נתנאל בתביעה הקטנה, וזאת לאור העובדה שכב' השופטת שרון נתנאל מצאה לנכון שלא לייחס כל רשלנות תורמת לנהגים הרלוונטיים, מן הטעם שהמדובר היה בשלולית רדודה ובשעת לילה.

11.   לא מצאתי שיש כל צורך להידרש לסוגייה העקרונית, אשר לגביה ישנן דיעות שונות, בכל הנוגע לאפשרות שקביעות עובדתיות שנקבעו במסגרת תיקים שמתבררים בבית המשפט לתביעות קטנות יהוו השתק פלוגתא בתיקים שמתבררים בבית משפט השלום.

12.   הסיבה הינה שבמקרה שבפנינו, אני מאמצת את כל קביעותיה העובדתיות של כב' השופטת שרון נתנאל בכל הנוגע לסיבת הישברות מכסה הביוב, בכל הנוגע לשגרת התחזוקה של העירייה, בנוגע לשעת האירוע, בנוגע לעובדה שהשלולית הייתה רדודה ושאכן באותו יום ירד גשם.

13.   עם זאת, מצאתי לנכון לחלוק על עמדתה של כב' השופטת שרון נתנאל, עם כל הכבוד הראוי, בכל הנוגע לכך שאין לייחס כל אשם תורם שהוא לנהגים. מחלוקת זו הינה בכל הנוגעת לפרשנות המשפטית של הממצאים העובדתיים - ובהקשר זה - ברי כי ניתן להגיע לקביעות שונות.

14.   לשיטתי, יש מקום לייחס אשם תורם מסוים לנהגת הרלוונטית, וזאת בין היתר, לאור העובדה שהיא הסבירה בעדותה, שהיא נסעה במהירות המותרת ע"פ החוק, וכי ראתה שיש מכוניות שעומדות בצד, ושיש לאורך כל הדרך שלוליות. עמדתי היא שהיה עליה להאט את רכבה ולנסוע במהירות נמוכה מאשר המהירות המותרת בנסיבות שנוצרו.

15.   באשר לגובה הנזק, הרי שלא מצאתי שיש כל מקום לשעות לטענות הנתבעת באשר לחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת. מתיאור התאונה עולה, כי אכן הרכב נפגע גם בצידו הימני לאור העובדה, שבשל התאונה הוא סטה לעבר המחסום אשר בצד ימין של הכביש, ולכן יש לקבל את טענות התובעת בכל הנוגע לגובה הנזק.

16.   אשר על כן, גובה הנזק הינו בסך 4,442 ש"ח, כאשר מסכום זה יש לנכות את שכר הטרחה של השמאי בסך 450 ש"ח, ולאחר מכן, לנכות 15% בגין האשם התורם כפי שפורט לעיל. לסכום שהתקבל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.2.05 כחוק. לסכום זה יש להוסיף הוצאות משפט בגין שכר טרחת עו"ד בסך 1,000 ש"ח + מע"מ וכן את החזר בית המשפט כפי ששולמה.

17.   הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום כ"ד בטבת, תשס"ז (14 בינואר 2007) בהעדר הנוכחים.