פסק-דין בתיק א 1131/00

א. כללי

1.       בתביעתם שלפני עותרים התובעים לכך שהנתבעים יחויבו לשלם להם סך 1,278,686 ש"ח, כערכו לתאריך 21.8.2000 (יום הגשת התביעה).

2.       נגד הנתבעת מס' 1, חברת האחים גליק חברה לבניין ולפיתוח בע"מ, (להלן- " חברת האחים גליק") ניתן צו פירוק, וההליכים נגדה עוכבו (וראו החלטה מיום 20.2.2002 בעמ' 5 לפרוטוקול). לפיכך, מכאן ולהבא תברר תביעת התובעים כנגד הנתבעים 2 עד 5.

          הנתבעים 2 ו- 3, יהודה ומשה גליק (להלן - " יהודה" ו- " משה") אחים הם, ובזמנים הרלוונטיים לתביעה היו בעלי המניות והמנהלים בחברת האחים גליק. נתבע מס' 4, מר דוד אביקם (להלן - " אביקם") הוא רואה חשבון ושותף במשרד רואי החשבון, ובמועדים הרלוונטיים לתביעה שימש כרואה החשבון הן של האחים גליק והן של התובע מס' 1 (להלן - " התובע"), וכן שימש אביקם כרואה החשבון של מספר חברות שהיו בשליטתו של התובע, לרבות התובעת מס' 1 (להלן - " התובעת").

          הנתבע מס' 5 הוא בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ (להלן - " הבנק"), ובו התנהלו במועדים הרלוונטיים חשבונות התובעים.

3.       בבקשה שהגיש הבנק (בש"א 6029/02) עתר הבנק לכך שהתביעה נגדו תידחה על הסף. לטענתו, תביעת התובעת נגדו נעדרת עילה ובעניינו של התובע לא מתקיימת יריבות בין התובע והבנק.

          בהחלטתי מתאריך 21.7.02 נדחתה הבקשה ככל שהיא נוגעת לתובעת וניתנה אפשרות לתובע לתקן את תביעתו, כך שזו תגלה יריבות בינו לבין הבנק. התובע בחר שלא לתקן את תביעתו, ולפיכך, בהחלטתי מתאריך 9.10.02 מחקתי תביעתו של התובע נגד הבנק.

ב. טענות התובעים

4.       התובעים טוענים, כי במהלך חודש אפריל 1997, פנה התובע לאביקם על מנת שזה האחרון יטפל עבורו בנושאי מס, בכל הקשור לסכום כסף גדול שקיבל התובע מעסקה שעשה. לטענת התובע הציע אביקם לטפל גם בתיק ההשקעות שלו, וזאת כדי להביא לו תשואה מירבית. התובע טוען, כי הסכים עם אביקם, שאביקם יקבל 20% מהרווחים הריאליים שיצמחו מההשקעות אותן ינהל. עוד טוען התובע, כי היה זה אביקם שהציע להקים את התובעת, על מנת שבאמצעותה תבוצענה פעולות ההשקעה השונות עליהן ימליץ.

          בנוסף להקמתה של התובעת פתח התובע חשבון בבנק, ואף זאת על פי עצתו של אביקם, ואביקם קיבל ייפוי כוח לפעול בחשבון. ייפוי הכוח הוגבל לתקופה בת שנתיים, ונקבע כי  משיכת כספים מהחשבון מותנית בחתימתם של אביקם והתובע גם יחד.

          לטענת התובע, אביקם פנה אליו ואל אשתו (להלן - " הגב' זומריס"), והציע להם תוכנית השקעה של סכום הכסף שהופקד בידיו, וזאת בדרך של העמדת בטוחות וערבויות למימון פרויקט בניה, שבוצע אותה עת על ידי חברת האחים גליק עבור חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ.

          כתוצאה מקבלת הצעותיו של אביקם נכרתו ביום 26.5.97 שני הסכמים, שנערכו על ידי אביקם (נספחים ג/1 ו- ג/2 לתצהיר עדות הראשית של התובע, מוצג ת/1). הסכם אחד נכרת בין התובע וחברת האחים גליק, וההסכם השני נכרת בין גב' זומריס לחברת האחים גליק. בשני ההסכמים קיבלו יהודה ומשה על עצמם לערוב להתחייבויות חברת האחים גליק להשיב לתובע ולגב' זומריס את הערבויות שהועמדו לטובת חברת האחים גליק, ולשלם להם הרווחים כפי שהוסכם בהסכמים. בהתאם להסכמים אלה העמידו התובע והגב' זומריס לטובת חברת האחים גליק שתי ערבויות בנקאיות, האחת בסך 650,000 ש"ח והשניה בסך 420,000 ש"ח. ערבויות אלה אפשרו לחברת האחים גליק לקבל הלוואות בנקאיות לצורך מימון פעולות הכרוכות בביצוע פרויקט הבניה הנזכר.

5.       לטענת התובעים, בחודש מרץ 1998, פנה אליהם אביקם וטען, כי נוצר הצורך לסלק את ההלוואות אותן קיבלו חברת האחים גליק, משה ויהודה, אותן הלוואות אשר בגינן הוצאו הערבויות המפורטות לעיל. התובע והגב' זומריס עשו כעצת אביקם והלוו לאחים גליק סך 1,100,000 ש"ח לשם סילוק ההלוואות הבנקאיות שקיבלו, וזאת על מנת לגרום לביטול הערבויות הבנקאיות שניתנו להבטחת פרעונן, והוסכם, כי בתמורה להלוואה בסך 1,100,000 ש"ח שהעמידו התובע והגב' זומריס יקבלו בני הזוג, בנוסף לקרן ההלוואה, ריבית בשיעור 20%.

          פרטי ההלוואה נקבעו בהסכם שנכרת בין הצדדים בתאריך 6.3.98 (להלן- " הסכם ההלוואה"), ולטענת התובעים, גם על הסכם ההלוואה חתמו יהודה ומשה כערבים באופן אישי להתחייבויות חברת האחים גליק. התובע מציין, כי אביקם הורה לו לחתום על מסמכים הקשורים להלוואה עוד בתאריך 1.3.98, בה בשעה בעוד שהסכם ההלוואה עצמו נחתם במשרדו של אביקם מספר ימים לאחר מכן, בתאריך 6.3.98.

          הסכם ההלוואה צורף לתצהיר עדותו הראשית של התובע (מוצג ת/1) וסומן כנספח ה' (אם כי בתצהיר צוין בטעות כי הוא מסומן ד'). אציין, כי בהסכם ההלוואה שצורף לתצהירו של התובע (נספח ה' למוצג ת/1) לא מופיעה חתימתו של משה כערב להתחייבות חברת האחים גליק, ואולם, לכתב הסיכומים שהוגש מטעם התובעים צרף ב"כ התובעים מסמך, שנטען כי הוא העתק ברור יותר מהסכם ההלוואה נספח ה', ובמסמך זה ניתן לראות, לפחות לכאורה, כי משה אכן חתם כערב.

6.       התובעים טוענים, כי אביקם אשר שימש במקביל כרואה החשבון של חברת האחים גליק, יהודה ומשה, הוא שיזם את העסקאות הנ"ל והוא שתיווך בין הצדדים בעבור תמורה. לטענת התובע בהתאם להסכם בעל פה בינו לבין אביקם, סוכם כי אביקם יקבל 20% מהרווחים מעבר לרווחים הריאליים שיתקבלו אצל התובעים וזאת, כאמור, בתמורה לתיווכו וניהול ההשקעות בכספים שהתובע הפקיד בידו. בהתאם לסיכום זה ביקש אביקם מהתובע, ואף קיבל, סך 93,000 ש"ח (סך 53,000 ש"ח ועוד סך 40,000 ש"ח).

7.       התובעים טוענים, כי אביקם התרשל כלפיהם כאשר המליץ, ליווה, היה מעורב והוביל אותם לחתימת ההסכמים עם חברת האחים גליק, וזאת משום שהכיר אותה היטב, וכרואה החשבון שלה ידע את מצבה הכספי לאשורו. לטענת התובעים, אביקם הציג בפניהם מצג שווא, לפיו מצבה הכספי של חברת האחים גליק הינו שפיר ואיתן, וזאת תוך ניצול מעמדו כרואה החשבון של החברה והאמון הרב שהתובעים רחשו לו. לטענת התובעים, כך הציג ועשה אביקם על מנת להפיק תועלת ורווחים כספיים אישיים. התובעים מדגישים את העובדה, כי בעת שאביקם פנה אליהם בהצעתו לשיתוף פעולה עם חברת האחים גליק, כבר ידע אביקם שמצבה הכספי של חברת האחים גליק רחוק מלהיות טוב, וממאזני החברה שהוכנו על ידו, עובר לכריתת הסכמים עם התובעים, ניתן היה לראות בבירור שמדובר בחברה העומדת על סף פירוק.

          התובעים מוסיפים וטוענים, כי הסכמתם לחתום על הסכם ההלוואה וההסכמים הקודמים לו, באה בהסתמך על המצגים שאביקם הציג בפניהם, המלצותיו ואישוריו. התובעים מדגישים, כי מעורבותו של אביקם הייתה רבה, בהיותו מיופה כוח בחשבון הבנק שלהם, כמו גם בליוויו הישיר והצמוד את העיסקה, עריכתה וביצועה.

8.       עוד מוסיפים התובעים וטוענים, כי לצורך פרעון ההלוואה מסרו הנתבעים 1 עד 3, לידי אביקם, סידרה בת 11 שיקים מאוחרים (כזה הוא שמו של שיק מעותד בפקודת השטרות) על סך 100,000 ש"ח כל אחד, וזמן פרעונו של הראשון נועד לתאריך 30.6.98, ועוד מסרו הנתבעים 1 עד 3 לאביקם סדרה נוספת של 11 שיקים, שנועדו לפרעון הריבית על ההלוואה, וזמן פרעונו של הראשון נועד לתאריך 31.3.98. במהלך חודש אוקטובר 1998 הודיע אביקם לתובעים כי התעוררה "בעיה" עם החזר ההלוואה, ואכן, שיק על סך 100,000 ש"ח שזמן פרעונו חל בתאריך 31.10.98 ושיק נוסף על סך 13,650 ש"ח, שזמן פרעונו חל אף הוא בתאריך זה, סורבו על ידי הבנק עליו נמשכו. בסופו של דבר, חברת האחים גליק לא עמדה בהחזרי ההלוואה, ומרבית השיקים שמשכה סורבו על ידי הבנק עליו נמשכו, ובמחצית שנת 1998 מונה לחברת אחים גליק כונס נכסים ולאחר מכן אף מונה לה מפרק.

          התובעים טוענים, כי אביקם פנה ביוזמתו אל הבנק וביקש לקבל הן את השיקים שזמן פרעונם טרם הגיע והן את אלו שסורבו. ואולם, בעת שהתובעים פנו לאביקם בבקשה כי ימסור להם השיקים של חברת האחים גליק שלא נפרעו (בין אם משום שסורבו ובין אם משום שטרם הגיע מועד פרעונם), טען אביקם באוזניהם, כי השיקים הללו לא מצויים בהחזקתו. התובעים טוענים, כי אביקם עשה שימוש חורג בייפוי הכוח שבידיו, ועוד טוענים הם, כי אף הבנק התרשל כלפיהם, שכן לאור הוראות ייפוי הכוח שנתנו בידי אביקם, אביקם לא יכול היה לבקש השיקים מהבנק ללא אישור וחתימת התובע.

          התובעים מוסיפים וטוענים, כי על הבנק למסור לידיהם את השיקים שסורבו ובכל מקרה  עליו למסור להם דיווח מלא למי נמסרו. זאת ועוד, לטענת התובעים, היה והשיקים לא יאותרו, כי אז על הבנק לשלם סכומם לידי התובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ובסה"כ סך 815,593 ש"ח כערכו לתאריך הגשת התביעה (21.8.2000).