פסק-דין בתיק א 113026/01

1.         מבוא

בפני תביעת התובע, יליד  8.1.71, לפיצויים בגין נזקי גוף שאירעו לו בתאונת

דרכים כמשמעות המונח בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-

1975 (להלן: "החוק") מתאריך 17.11.99.

            אין מחלוקת בין הצדדים בדבר היות האירוע תאונת דרכים לפי החוק ובדבר חבות הנתבעות לפצות את התובע בגין נזקיו. המחלוקת היחידה הינה בדבר שיעור הנזק.

2.         הנכות הרפואית והתפקודית

התובע נפגע כאמור בתאונת דרכים בעקבותיה ניזוק בע"ש צווארי ותחתון, הופנה לחדר המיון בביה"ח וולפסון ולאחריו טופל במסגרת רפואה משפחתית ומומחים בתחום האורטופדי ונזקק לתרופות ורפואה אלטרנטיבית. כמו כן נזקק לאשפוז בביה"ח תל השומר לצורך דיסקוגרפיה, לאחריה חלה החמרה משמעותית בכאבי הגב, לא יכול היה לזוז וקיבל טיפול שמרני לרבות אנטיביוטי בשל חשש לזיהום בגבו הקשור לדיסקוגרפיה אך לא נותח.

התובע תיאר תקופות ארוכות ביותר של כאבים וחוסר תפקוד שחייבוהו לשהות במיטה ללא יכולת תפקוד מינימלי תוך קבלת טיפולים רפואיים חדשות לבקרים, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, כירופרקטיקה, דיקור, טווינא, מרפאות כאב וטיפול תרופתי אחר, מדרסים, מכשיר "בק-לייף", הידרותרפיה וכו'.

כמו כן תיאר כאבי גב עם הקרנות לרגל ושימוש בתרופות חזקות כדי לטשטש הכאב כמו מורפיום ונרקוטיקה אחרת ללא הטבה (ראה סעיפים 7-10 לתצהיר התובע-ת/1).

לשם קביעת נכותו הרפואית של התובע, מינה בית המשפט את ד"ר ארנן גרינטל, כמומחה בתחום האורטופדי. זה מסר חוות דעתו בענין התובע (במ/1) בתאריך 1.7.04.  על פי חוות דעת זו לא נותרה לתובע נכות צמיתה בע"ש צווארי  כתוצאה מהתאונה.

אשר לע"ש מותני, התובע התלונן על כאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל, שאינם תמידיים  אלא כדי אירועים של פעמיים שלוש בשבוע, כן ציין כי הוא מבצע פעילות ספורטיבית. המומחה הדגיש כי בדיקתו הפיזיקלית של התובע הצטיינה בחוסר יציבות ממצאים. מכל מקום, נמצאה תנועתיות טובה, כאשר SLRנמצא גבולי מצד שמאל, התארכות ע"ש מותני תקינה, ההטיות ופיתול מוגבלים במידה מזערית ולפיכך קבע מומחה ביהמ"ש נכות לע"ש מותני בשיעור 4% לפי חלק מסעיף 37 (7) א לתקנות המל"ל, ומאחר וקיים עבר רפואי שהחל עוד בשנת 93' שלא בא לידי ביטוי בשנה האחרונה קודם לאירוע, נזקף 1% מהנכות לחובת העבר ו- 3% לחובת התאונה.

כמו כן המומחה נחקר אודות חוות דעתו וכעולה מחקירה זו, לתובע פריצת דיסק בגבו, כאשר קיימים סימנים לפגיעה עצבית ברפלקס מוחלש ברגל ימין באזור גיד אכילס, וסבל של כאבי גב עם  קשר סיבתי לתאונה.

המומחה אף מסכים לטיפולים אליהם פנה התובע על מנת למצוא מזור לכאביו ומציין לענין ההיבט התפקודי של נכות התובע, כי הינו סבור שהבעיה התפקודית נעה בין 3%-5% (עמ' 10 לפרוטוקול מ- 5.4.05), אם כי אין ירידה בכוח השרירים ואף לא נזק נוירולוגי.

בח"נ לב"כ הנתבעות מודה המומחה, כי לענין הנכות התפקודית, לא נכנס לעומק לצורך בירור הסוגיה ביחס לעבודת התובע. 

לטעמו של התובע, יש לראות בו כבעל נכות תפקודית בת 10% בעוד שלטעם הנתבעות לא נותרה לו כל נכות תפקודית.

לאור קביעת המומחה, ולאור הנזקים הנלמדים, הן מחוות דעת המומחה והן מתצהיר התובע,  אין מנוס מלקבוע כי לתובע 4% נכות רפואית, שהינם גם תפקודיים לצורך הענין וזאת בשל הכאבים מהם סובל התובע מעצם הפגיעה בע"ש מותני, ולאחר שהאמנתי כי לתובע בעיות תפקודיות הנובעות מכאבי הגב באופן מתון יחסית שאותרו כאמור אובייקטיבית על ידי מומחה ביהמ"ש בבדיקותיו הרפואיות.  

3.         הפסדי השתכרות לעבר