פסק-דין בתיק א 112903/01

1.    התובעת ביצעה עבודות ריצוף וחיפוי כקבלן משנה בשני אתרי בניה שבהם שמשו הנתבעות 2 ו-4 קבלן מבצע: הנתבעת 2, בפרוייקט להקמת בית מגורים ברחוב פרנקפורטר בפתח תקווה; הנתבעת 4 בפרוייקט להקמת 2 מבני מגורים ברחוב שמעוני בהרצליה.

כן סופקו על ידי התובעת עובדים לפרויקט שבוצע על ידי הנתבעת 4 ברחוב בר כוכבא בתל-אביב.

התובעת טוענת שבגין העבודות והשירותים הללו נותר חוב בסכום של 139,091.26 ש"ח והיא מבקשת לחייב את כל הנתבעים, בתשלומו - הנתבע 1, בהיותו הבעלים ובעל השליטה בכל התאגידים הנתבעים וכמי שנושא באחריות לחוב במישרין, ומכוח הדוקטרינה של הרמת מסך, בשל האופן שבו נוהלו על ידו עסקי התאגידים הנתבעים; שלושת התאגידים הנתבעים אשר התנהלו ככלי משחק בידי הנתבע 1 ונשאו לסירוגין בתשלומים בגין הפרויקטים הללו.

הנתבעים טוענים כנגד התובעת, שהחוב שנותר עומד על סכום שאינו עולה על  70,000 ש"ח וכי לנתבעים 1 ו-3 אין כל זיקה לחוב הזה.

השאלות העומדות אפוא להכרעה, הן שתיים:

מהו סכום החוב;

מי מהנתבעים חב בתשלומו.

2.    לפי כתב התביעה החוב בסכום של כ-139,000 ש"ח מורכב מהסכום המצטבר של 12 הוראות תשלום מאושרות. חלק מהוראות התשלום הללו כוסו ב-6 שיקים, אך 3 מתוכם לא כובדו על ידי הבנק הנמשך בשל הוראת ביטול,  והשאר  - טרם הגיע מועד פירעונם.

בגרסה הזו חל "שינוי מה" בתצהיר עדות ראשית של מנהל התובעת, מר לב פולקנשטיין.

לפי התצהיר, התביעה עומדת על "סכום כולל של 113,634.87 ש"ח אשר יחד עם רבית והצמדה הגיע כדי סכום התביעה בתובענה".

החוב (ללא ריבית והצמדה) בסכום של 113,634.87 ש"ח, מורכב לפי התצהיר מ-7 שיקים שחוללו בסכום כולל של 73,257 ש"ח, ו-4 הוראות תשלום בסכום כולל של 40,366.87 ש"ח אשר בגינן לא נמסרו לתובעת כל שיקים.

בחקירה נגדית, הסכום הזה עוד פחת. מנהל התובעת נשאל: "מה סכום התביעה שלך סך הכל?" על כך השיב:

"שיקים שאני קיבלתי בלי כסוי זה 73,257 ש"ח. סכום של 9,009 ש"ח שזה מדובר על פרוייקט בתל-אביב שלא קיבלתי כסף ויש אישור לחשבון ח' 1. בהרצליה מדובר על שני חשבונות מאושרים בסכומים 6,636 ש"ח וסכום 14,403 ש"ח זה ח' 2,3" (פרוטוקול מ-21.4.2004 עמ' 19).

העד אינו מונה בין הוראות התשלום שיש לצרף לסכום השיקים שחוללו את הוראת התשלום ח' 4 שהוא כלל בתצהירו. ואומנם, בדיון שהתקיים ב-19.10.2004 הוא נשאל: "על הוראת תשלום הזו, ח' 4 ניתן שיק? על כך השיב : "כן, הוא חזר בלי כיסוי", ועל השאלה : "זה במסגרת השקים שאתה תובע אותו?", השיב : "נכון".

בצדק טוענת ב"כ הנתבעים שסכום התביעה אינו עולה אפוא גם לשיטת התובעת על 103,305 ש"ח.

3.    בסיכומיה חוזרת התובעת לסכום התביעה המקורי, אך לדבקות בסכום הזה שאינו תואם את סכום החוב לפי תצהירו של מנהל התובעת, ולבטח אינו תואם את שעולה מחקירתו הנגדית -  אין בסיס.

סכום התביעה המקורי מחושב על בסיס הוראות התשלום אשר צורפו לכתב התביעה, כשהשיקים שחוללו מוזכרים כפי שנטען בכתב התביעה, רק כראיה לכך שהנתבעים מודים בעצם קיומו של חוב.

לעומת זאת, סכום החוב לפי תצהירו של מנהל התובעת מורכב מהסכום המצטבר של שיקים שחוללו והוראות תשלום שבגינן לא ניתנו כל שיקים, ואין ספק שהחישוב בדרך זו נכון יותר. בעיקר, משום שכך נמנע כפל חישוב - כך למשל קיימת להבנתי סבירות גבוהה לכך שבין הוראות התשלום שצורפו לכתב התביעה כלולות גם שתיים שבגינן ניתנו שיקים שנפרעו - אלה הן הוראות התשלום אשר מצורפות כנספחים ד' 6 ו- ו' 2 לתצהיר עדות ראשית של התובעת - אבל גם משום שסכומם של השיקים שניתנו לכיסוי הוראות תשלום מחושב לאחר ניכוי מס במקור. בינתיים גם גבתה התובעת ממקור אחר הוראת תשלום בסכום של 10,500 ש"ח אשר נכללה בסכום התביעה המקורי (הוראת תשלום ד' 3 - פרוטוקול מ-21.4.2004, עמ' 19), וגם את הסכום הזה יש להפחית מסכום התביעה.

אציין עוד שהפער בין סכום החוב הבסיסי לפי תצהירו של מנהל התובעת, לבין סכום התביעה המקורי, מיוחס לפי האמור בתצהיר לריבית והפרשי הצמדה על סכום החוב עד להגשת התביעה, מה שאינו מתקבל על הדעת, משום שסכום התביעה המקורי תואם את הסכום הכולל של הוראות התשלום שצורפו לכתב התביעה.