פסק-דין בתיק א 11254/06

זו תביעה שתחילתה בבקשה לביצוע 4 שיקים ע"ס קרן של 60,660 ש"ח, המשוכים מחשבון הנתבעת לפקודת התובעת, מועדי הפירעון מיום 31/3/04 ועד 30/6/04, השיקים הוצגו לפירעון וחזרו בשל א.כ.מ והוראת ביטול. סכום החוב בהוצל"פ נכון להיום הינו 71,498 ש"ח.

בהתנגדות טענה הנתבעת באמצעות מנהלה, מר זאב זמיר, כי הזמינה מהתובעת, שהציגה עצמה כחברה המתמחה בתחום בניית מכונות לחיתוך אבן, מכונה חדשה רב מסור (להלן- "המכונה") לחיתוך אבן עפ"י ספציפיקציות מיוחדות שדרשה, והוסכם שמחיר המכונה יעמוד על 62,000 ש"ח בצירוף מע"מ. הנתבעת מסרה ביום 19/1/04 לתובעת 5 שיקים ע"ס כולל של 73,160 ש"ח, והוסכם שהמכונה תסופק ב-12/03. לטענתה, לא רק שהתובעת סיפקה המכונה באיחור ב-2/04, אלא שבסמוך למסירתה נתגלו במכונה תקלות מהותיות רבות, וספציפיקציות לא מתאימות, שגרמו להשבתת המכונה, גם בשל העדר היענות התובעת לתיקון הליקויים, למרות האחריות שנתנה. נטען שהליקויים החמורים במכונה הסבו לנתבעת נזקים כספיים כבדים, בסך 60,500 ש"ח.

הנתבעת טוענת שחלק מהשיקים הנתבעים בסך 25,080 ש"ח שולם באמצעות שיקים של צד ג' ו-ד', ונוכח הפרת המוסכם בדרך של אספקת מכונה לא תקינה, ולחילופין בקיזוז נזקי הנתבעת כתוצאה מן הפרת ההסכם, הרי שהנתבעת אינה זכאית ליתרת התמורה בסך של 35,580 ש"ח.

בהסכמת הצדדים ניתנה לנתבעת רשות להגן, והצדדים הגישו בהמשך תצהירי עדות ראשית, ותיקי מוצגים.

התובעת טוענת, שמדובר בחברה שמייצרת ומוכרת מכונות ניסור לענף השיש והאבן מזה שנים, והינה בעלת מוניטין רב בתחום. לטענתה, הנתבעת רכשה מהתובעת ב-11/03 מכונה מדגם "רב מסור", שתוכננה ונבנתה ע"י מהנדסי התובעת במפעלה. לגבי תקלות במכונה, נטען, שמנהל הנתבעת ושותפו סירבו לתיקון ע"י התובעת בטענה שהמכונה תתוקן על ידם. בהקשר זה נטען שתלונות הנתבעת לתקלות, לרבות תלונות לגבי הציר המרכזי, הועלו זמן רב לאחר שהוחלפו השיקים וחוללו בשל א.כ.מ, ואף הנתבעת הודתה באי תשלום היתרה בשל קשיים כספיים. לשיטתה, הנתבעת נותרה חבה בגין המכונה סך של 35,580 ש"ח, ובשל קשיים כספיים החלה "להכין הקרקע" להמשך התחמקות מתשלום החוב בדרך של טענות לגבי אי תקינות המכונה ותקלות בה.

מנגד, הנתבעת חוזרת על עיקרי טענותיה שבתצהיר ההתנגדות, וחולקת על ניסיון התובעת בתחום. כן מפנה הנתבעת לחוות דעת המהנדס מר אנטולי דובינסקי שצורפה, בה פורטו הליקויים הנטענים, ומספקת הסבר אודות נסיבות חילול השיקים.

ב)         דיון והכרעה

בדיון העידו מטעם הנתבעת, מר אנטולי דובינסקי כמומחה, ומנהל הנתבעת, מר זאב זמיר, ומטעם התובעת, מנהלה, מר יורם יונני. לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

אין חולק שהנתבעת הזמינה את המכונה מהתובעת עפ"י מסמך ההזמנה וחתמה עליו - נספח 1 לתצהיר הנתבעת, ועל פניו נראה כי ההזמנה משקפת את מהות ההתקשרות בין הצדדים. איני מקבל את טענת הנתבעת כי המכונה חסרה את הספציפיקציות שנדרשו על ידה, שכן, למרות שהמכונה תוכננה ונבנתה באמצעות מהנדסי התובעת במפעלה, ברור הוא, שבהזמנת המכונה ע"י הנתבעת, שלוותה בתקופה הרלוונטית ע"י מומחה מטעמה, מר אנטולי דובינסקי שהנו מהנדס מכונות, אוטומציה ובקרה, ובעבר בעל מניות בנתבעת, ושהיה אחראי על הצד הטכני, לא פורטו כל הספציפיקציות שנטען לחסרונן ו/או לכישלונן, בעניין זה העיד מר אנטולי כי הזמין מכונה, ואינו יכול להיכנס לכל בורג, ולרשום את סוג הקפיצים (עמ' 7). כן העיד כי אי אפשר לרדת לרמת פירוט נקודתית, ומר זמיר אישר בעדותו שזו הייתה הזמנה כללית, ושלא צירף מסמך הספציפיקציות בטענה " כי זה לא הלך בשרטוטים או משהו כזה" (עמ' 9). הנתבעת אף כשלה מלהראות שמעבר לספציפיקציות המפורטות בהזמנה, הובטחו לה דברים טכניים נוספים מעבר למוזמן, וכל הנטען בעניין הוא שמדובר בדברים טכניים, ו" אי אפשר להגיד באופן פורמלי".

עיקר טענות הנתבעת מופנות כלפי תקינות המכונה שסיפקה התובעת, לריבוי התקלות כמעט מהיום הראשון להפעלתה, ולאורך כל התקופה במשך 4 שנים, ולסירובה של התובעת לתיקון הליקויים. לגרסת התובעת, שלא נסתרה, המכונה סופקה כשהיא תקינה לחלוטין: " לא מוציאים מכונה מהמפעל בלי לבדוק" (עמ' 15). עם זאת טוענת התובעת, שנענתה לפניות הנתבעת ושלחה נציגיה לבדוק הליקויים הנטענים (כאמור במכתבים שצורפו נספח ד' לתצהיר התובעת), אולם ה"ה זמיר ודובינסקי סרבו לקבל שרותי התובעת, על כך העיד מר יונני ש" הוא והמהנדס אמרו שיודעים מה לעשות" ו- " כל מה שעשה עשה על דעת עצמו. הוא (המהנדס) חושב שיודע יותר טוב מכל העולם. אני לא יכול למנוע את זה" (שם).

מר יונני אף הסביר בחקירתו באופן מספק ומניח את הדעת, שמקור התקלות נבע כתוצאה מאופן עבודת הנתבעת במכונה, כך למשל העיד כי " לכם היו רעיונות לשים דברים במכונה, לשנות את צורת עבודתכם, לדוג' ידוע שעושים תבניות עם מכסה בפסיפסים, אך זה לוקח יותר זמן, ואתם רציתם לנסות לעבוד בלי מכסה..."; ובהמשך העיד כי: " מערכת המים מתבצעת על ידי משאבה חיצונית... יכולה להיות 3 ליטר או 20 ליטר לשנייה או דקה... היות וזה רב מסור, הם לא יכלו לעבוד עם המשאבה שהייתה לכם, ולכן הציר מתחמם... משאבת המים היא של המפעל... מערכת המים של המפעל לא הייתה תקינה" (עמ' 16).

התובעת שבה וטענה כי הסיבה האמיתית לאי פירעון השיקים לא קשור כלל בטיב ו/או בתפקוד המכונה אלא בקשייה הכלכליים של הנתבעת.

בעיקרם של דברים, אני מקבל עמדת התובעת בעניין, אם כי לא נסתר דו שיח ומכתבים בעניין תקלות נטענות ופיתרון מוצע. התובעת מציינת כי ביוני 2004, לאחר שהמכונה נמצאת ברשות הנתבעת כ-5 חודשים, קיבלה מהנתבעת שיקים של צדדי ג' ע"ס 25,080 ש"ח במסגרת החלפת שיקים שנמשכו מחשבונה וחזרו א.כ.מ. בעניין זה ניסה מר זמיר להסביר שמדובר בחשבון שחרג ממסגרת האשראי ולא בחשבון מוגבל, ולכן כשהשיקים חזרו צוינה, לגרסתו, סיבת א.כ.מ. אולם כשנשאל אודות החלפת השיקים שמסר בשיקים של לקוחותיו, שעה שחברתו אינה מוגבלת, לא סיפק הסבר המניח את הדעת.

בנוסף מקובלת עלי טענת התובעת שממכתבו של מר זמיר מיום 25/10/04 עולה בבירור שלא עלה בידי הנתבעת לפרוע השיקים במלואם עקב "נפילה כספית", ולכן לשיטתה, עובדה זו מעידה על העדר יכולת כספית לעמוד בהתחייבויותיה.

מנגד, על אף שצירפה הנתבעת חוות דעת לפגמים הנטענים, וניסתה לייחס התקלות במכונה לרכיבים וספציפיקציות לא תואמות לדרישתה, כשלה הנתבעת מלשלול באופן פוזיטיבי טענות התובעת בקשר לתקינות המכונה כפי שהוזמנה, לאופן הפעלתה כראוי ולחוסר שיתוף פעולה מספק מצדה לעניין ביצוע תיקון נדרש, דבר שהשליך על אופן תפקודה בהמשך, לפיכך אין לייחס לטענות הנתבעת בעניין משקל, המספיק להדיפת התביעה.

כן לא נשלל שהתקלות והפגמים המכאניים הנטענים נבעו בחלקם מדרך הפעלה, טיפול ותחזוקה שהנתבעת בחרה לעשות. ככלל לא שוכנעתי שהתובעת הפרה הסכם באספקת מכונה נעדרת תכונות מסוימות ועיקריות כמוזמן, ו/או לא תקינה בבסיסה, באופן המצדיק אי פירעון שיקים שניתנו בגין ייצורה ואספקתה. הרושם שהתקבל מן הדיון הנו שבזמן אמת, דהיינו מועד פירעון השיקים, הגורם הדומיננטי לאי פירעונם היה מצבה הכלכלי של הנתבעת, ולא טענות כנגד המכונה. בהמשך הפכו טענות אמיתיות אך מינוריות, שהתובעת הייתה מוכנה לטפל בהן, אך העניין לא הסתייע, ולא בשל התובעת, לכסות, שבדיעבד, לאי תשלום תמורת המכונה במועד הפירעון של השיקים שחלף ועבר זה מכבר.

אני מקבל את עמדת התובעת שטענות הנתבעת לנזק בר קיזוז בשיעור העולה על גובה השיקים הנתבעים כאן, דינה להדחות, מן הטעם שאין מדובר בטענת קיזוז ראויה כנגד השיקים שבידי התובעת, בהיות הטענות לכישלון חלקי ובלתי קצוב, וכן לגופו וכפי שצוין לעיל, לא ראיתי שהנתבעת בזמן פירעון השיקים הייתה זכאית בשל הפרה יסודית מצד התובעת, להימנע מתשלום היתרה, המגולמת בשיקים. לכל היותר היו תקלות הניתנות לסידור, עם רצון אמיתי, מצד הנתבעת לשלם היתרה כנגד תיקונן, באותו מועד, היה העניין כאן על פתרונו, ואולם הנתבעת בחרה לא לשלם היתרה, לא לפעול באופן מספק לתיקונן על- ידי התובעת, ומאידך להעצים התלונות בהמשך כהצדקה שבדיעבד לאי פירעון השיקים, ותוך עשיית שימוש לאורך שנים במכונה שסופקה על- ידי התובעת.