פסק-דין בתיק א 11242/06

פסק הדין ניתן בעקבות סיכומי הצדדים, אשר הוגשו במסגרת תביעה שטרית שהגישה התובעת כנגד הנתבע בגין חמישה שיקים כדלקמן: 1) שיק מס' 10797 ע"ס 15,510 ש"ח ז"פ 25/12/04;
2) שיק מס' 10798 ע"ס 15,810 ש"ח ז"פ 10/1/05; 3) שיק מס' 10799 ע"ס 16,109 ש"ח ז"פ 25/1/04;
4) שיק מס' 10800 ע"ס 16,405 ש"ח ז"פ 10/2/05; ו- 5) שיק מס' 10751 ע"ס 16,705 ש"ח ז"פ 25/2/05.

הנתבע הגיש תצהיר במסגרת ההתנגדות לביצוע השיקים, אשר הפך לכתב ההגנה בתיק משניתנה לנתבע רשות להתגונן בהסכמת הצדדים. בתצהירו טען הנתבע טענות עובדתיות כדלקמן:

1)       הנתבע שימש בתקופה הרלוונטית למשיכת השיקים כמנהל החייבת 1 בתיק ההוצל"פ, טראנס-מן (ישראל) חברה לעבודות בנייה בע"מ (להלן: " החייבת").

2)       במסגרת התקשרותה של החייבת עם קבלן כוח אדם בשם אערר ראזי (להלן: " ראזי") משכה החייבת בסביבות חודש מאי 2004 שלושה שיקים דחויים בסך כולל של 89,500 ש"ח לפקודת עסק בשם אערר מ.ח.ד., אשר סוכם כי ישמשו לביטחון בלבד ולא ייפרעו או יוסבו טרם מילוי התחייבותו של ראזי להעמיד לרשותה של החייבת עובדים.

3)       הואיל וראזי לא עמד בהתחייבותו הנ"ל, בוטלו השיקים על-ידי החייבת.

4)       בחודש ספטמבר 2004 הודיע ראזי כי בניגוד גמור למה שסוכם עימו, הסב את השיקים ומסר אותם לניכיון בשוק האפור.

5)       בתחילת חודש נובמבר 2004 התקשר אל הנתבע אדם בשם דוד מימון, אשר הציג עצמו כמנהלה של התובעת, הודיע כי הוא מחזיק בשיקים, ואמר שהוא מצפה לקבל מהחייבת בהקדם האפשרי את סכום ההמחאות בצירוף ריבית והצמדה. מר מימון טען כי מאחר שהתובעת שילמה לראזי כספים שהיה על החייבת לשלמם, מצפה התובעת כי כספים אלה ישולמו לה על-ידי החייבת.

6)       בעקבות מסכת הלחצים שהופעלה עליו, משך הנתבע בתוקף תפקידו כמנהל החייבת שישה שיקים, אשר גילמו את סכום הקרן בצירוף ריבית והצמדה על-פי דרישתו של מר מימון, והנתבע אף נאלץ לערוב לפירעונם באופן אישי.

7)       מר מימון לא נעתר לבקשת הנתבע להשיב לידי החייבת את השיקים המקוריים.

8)       בשיחה שקיים הנתבע עם ראזי, טען ראזי כי קיבל תמורת השיקים המקוריים סך של 15,000 ש"ח בלבד.

9)       בעקבות זאת פנה הנתבע אל מר מימון וביקש לאפשר לחייבת לפרוע שיק אחד בלבד בסך 15,215 ש"ח מתוך ששת השיקים שניתנו לתובעת, ושחמשת השיקים הנוספים יושבו לידי החייבת, אך מר מימון סרב לכך.

10)   לאחר קבלת ייעוץ משפטי הורה הנתבע לבעל המניות החדש של החייבת כי יפעל לסגירת חשבון הבנק של החייבת רק לאחר מועד פירעונו של השיק הראשון בסך 15,215 ש"ח הנ"ל, ומשנסגר החשבון חוללו יתר השיקים באי פירעון.

בהמשך התצהיר נטען כי התובעת הפרה את עסקת היסוד שבמסגרתה נמשכו השטרות לפקודתה, כאשר שלא העבירה לידי ראזי את מלוא התמורה בגין השיקים המקוריים, ויש בכך משום כשלון תמורה חלקי קצוב כלפי החייבת. עוד נטען כי התובעת אינה אוחזת כשורה בשיקים וזכותה בהם פגומה, הואיל והוצאת השיקים והערבות להן פגועים בכפייה ובפחד. לבסוף הצהיר הנתבע כי התובעת לא נתנה לנתבע או לחייבת הודעת חילול כדין.

בעקבות בקשתו של הנתבע, משמש התצהיר הנ"ל גם כתצהיר עדות ראשית בתיק.

יצוין כי הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית נוסף של מר אערר ראזי, לתמיכה בטענתו בעניין העדר תשלום תמורה מלאה בגין השיקים המקוריים, אך מר ראזי לא התייצב לדיון אשר נקבע ולא נחקר על תצהירו, ועל-כן דינו של התצהיר להימחק.

מר דוד מימון, אשר הצהיר כי הינו המנהל והבעלים של התובעת, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה בו נטען, בין היתר, כדלקמן:

1)       מר הלל טל פנה אל מר מימון בהצעה לפרוט שיקים של החייבת למר כמאל שהואן מרעב.