פסק-דין בתיק א 111897/01

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף.

התובעת ילידת 1954. עפ"י האמור בכתב התביעה, ביום 25.09.01 הלכה התובעת ברח' שד' ירושלים בר"ג, בשעה 07:00 בערב. כשהגיעה התובעת למדרכה ליד בית מס' 49, נתקלה בשיבושים במדרכה, מרצפות בולטות ומרצפות שקועות, נפלה ונפצעה.

למקום התאונה הגיעו שתי בחורות מחנות הקוסמטיקה הסמוכה ע"מ להגיש לה עזרה.

הן העידו כי ראו את התובעת בעת נפילתה.

הנתבעת לא מכחישה את האירוע, אולם לטענתה נפילתה של התובעת לא נגרמה כתוצאה משיבושים במדרכה, אלא מחוסר תשומת לב של התובעת או מפסולת שהושלכה מחנותו של בנה.

מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש פרופ' מיכאל היים קבע :

" מדובר באישה בת 49 שנים, שנפלה ושברה את המסרק החמישי בכף רגל שמאל, העצם היתה מרוסקת בחלקה הדיסטיאלי. גב' מונטיקיו טופלה ראשונית ע"י קיבוע רגל שמאל בגבס, ולאחר כשלושה שבועות הגבס הורד, והתחילה בטיפול פיזיוטרפי. המעקב הרנטגני מהווה עדות לחיבור השבר כשהעצם בקיצור לא משמעותי ובציר טוב. בבדיקה חוץ מהרגישות מעל עצם המסרק החמישי אין ממצאים פתולוגיים...

חוסר אפשרות ללכת? עם נעלי עקב לא קריטי אבל אין אפשרות לטעון שלא נשארה נכות.

מה-1.1.02 נכות קבועה - 2% לפי סעיף 33 - 1 א/ב."

המומחה קבע תקופה של נכות זמנית :

*           26.9.01 עד 31.10.01             -          50% נכות.

*           1.11.01 עד 30.11.01             -           20% נכות.

*           1.12.01 עד 31.12.01             -           10% נכות.

שאלת האחריות :

אין ספק כי העירייה חבה חובת זהירות מושגית כלפי הולכי הרגל שבתחומי העירייה הנמצאים באחריותה.

חובת הזהירות היא בגדר חובתה של רשות מקומית לצפות את הנזקים שעלולים להתרחש בשל פגמים ושבושים, מכוח החובה שבדין.

השאלה שבפנינו היא האם קיימת חובת זהירות קונקרטית במקרה דנן ?

בע.א. 4344/97 כהן ג'ני נ' עיריית ר"ג ואח', תק - מח 98 (1) 1213 נקבע :

" רחובות המדרכות עיר אינן "משטח סטרילי" ואין להתייחס אליהן כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות ו"גלים" של שיפועים כאלו ואחרים...