פרזנטי :

הנתבע לא התייצב לדיון אשר נקבע להיום בשעה 12.30. השעה עתה 12.50. היתה המצאה של ההזמנה כדין ע"י ב"כ שהשתחררה מייצוג.

שוחחנו עם הנתבע בטלפון הנייד הבוקר בשעה  11.00 לערך, והנתבע הודיע שלא יתייצב לדיון. הוא לא טען שהוא חולה או מאושפז או שיש לו כל סיבה אחרת שלא להופיע. גם מביהמ"ש התקשרו עם הנתבע בסביבות השעה 11.15 לערך, והנתבע הודיע שלא יגיע כיוון שהוא מאושפז. בשעה 12.06 נשלחה לביהמ"ש הפניה מקופ"ח כללית למיון כרמל, מה שמראה שבשעה 11.15 הנתבע לא היה מאושפז, ונכון לשעה זו לא ידוע אם הנתבע מאושפז אם לאו. יתרה מכך, מעיון בעמוד הפקס עולה כי הוא נשלח ממכון הכושר רויג'ים שבבעלותו/שליטתו של הנתבע. בכתב הגנתו אין ולו מילת הגנה אחת כנגד התביעה בתיק זה. בתצהיר עדותו הראשית  הצהיר הנתבע כי אין בעסקו מכשירי טלויזיה או כל מכשיר אחר להשמעת מוסיקה לשימוש באי המכון. תצהיר עדות ראשית נחתם ביום 1/11/05. לעומת זאת בתצהיר תשובות לשאלון מיום 16/3/05 מצהיר אותו נתבע עצמו כי במכון נמצאים  שני רמקולים המחוברים לטלויזיות: רמקול אחד מול חדר הכושר והשני בקצה המכון מצד שמאל בדיוק בהתאם לדו"ח החוקרים שהיו במקום. בנוסף, מצהיר הנתבע עצמו בתצהיר תשובות לשאלון, בתשובה לשאלה 11 כי מעל להליכונים שנמצאים במכון, מצויות 2 טלויזיות. השאלון והתשובות לשאלון הוגשו במסגרת תצהירי העדות הראשית מטעם התובעת.

מכאן, שיש לנו הודאה של בעל דין ומכיוון שזו הגנתו היחידה בכתב הגנתו, הרי שיש מקום לתת פסק דין כמבוקש בכתב התביעה בצרוף הוצאות כמפורט בפסיקתא שאני מגישה כעת לביהמ"ש.

התקבל וסומן א/1.

העדים מטעמנו התייצבו.

פסק-דין

1.         שמיעת הראיות נקבעה להיום בשעה 12.30, בנוכחות הנתבע ובאת כוחו דאז, ראו פרוטוקול מיום 10/11/05 עמ' 4.

2.         לדיון היום לא התייצב הנתבע או מי מטעמו (השעה 13.10). מסתבר, שבשעה מוקדמת יותר היום היו שיחות טלפון בין נציגי התובעת לבין הנתבע, וכן שוחחה עמו הקלדנית.  השיחה האחרונה היתה במטרה לברר אפשרות של הקדמת הדיון. כנראה בעקבות שיחות טלפוניות אלה הגיע בפקס לבית המשפט העתק של הפניה של רופאה בשרותי בריאות כללית (תל-חנן), לגבי הנתבע ובה מצויין, כי הוא מופנה לחדר המיון בבית החולים כרמל, חיפה. אמת הדבר, שבמצב דברים רגיל היה בכך כדי להצדיק דחייה של מועד הדיון. בענייננו העניין שונה במובן זה שהנתבע חולה מזה זמן לא מבוטל.  עובדה זו גם נזכרה בדברי באת כוחו בישיבה מיום 10/11/05. לפי ההפניה שנשלחה היום אובחן הנתבע  כסובל מאפילפסיה "ללא טיפול תרופתי קבוע". במצב זה היה על הנתבע לדאוג לכך שיהיה ייצוג מטעמו בדיונים בבית-המשפט. מדובר בתובענה שעניינה פעילות מסחרית נטענת מצד הנתבע. סביר להניח שאם קיימת פעילות כזאת, כי אז חרף המצב הרפואי המצער, ידאג הנתבע גם לטיפול מתאים בהליך המשפטי.  בישיבה קודמת התייצב הנתבע, יחד עם עורכת דין ועם באת זוגו,  אך משום מה הופסק הייצוג המשפטי וגם איש מבני המשפחה לא התייצב לדיון. בנסיבות  מיוחדות אלה אינני רואה בעובדה שמי שסובל ממחלה באופן קבוע, ואשר קיבל ביום הדיון הפניה לחדר מיון, יוכל בשל כך להימנע מלהתייצב לישיבה בבית המשפט.  ההנחה היא שהנתבע ידע והכיר את מצבו הרפואי.  סביר להניח שהארוע של היום אינו חריג וכי כבר היו ארועים מעין אלה בעבר. אם זה המצב, הרי היו הדברים צריכים להילקח בחשבון במסגרת הטיפול מצד הנתבע בהליכים הנוכחיים. 

3.         על בסיס האמור לעיל, החלטתי לקבל את עמדת התובעת כפי שבאה לידי ביטוי בדברים מטעמה לעיל ולהמשיך בדיון בהעדר הנתבע שלא התייצב.

4.         בשים לב לאי התייצבותו של הנתבע ובהתאם להוראות תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, בהתחשב בתיעוד הכתוב שהוגש לתיק בית המשפט ועל סמך הנימוקים דלעיל של באי כוח התובעת, ניתן בזאת פסק-דין בהתאם לעתירות שבסעיף 29 שבכתב התביעה (הוגש 23/11/04). פסיקתא  בהתאם נחתמה על ידי וצורפה לתיק בית המשפט. באי כוח התובעת ידאגו להמצאת העתק מאושר של הפרוטוקול דהיום לנתבע, ללא דיחוי.

ניתן היום י"א בטבת, תשס"ו (11 בינואר 2006) במעמד ב"כ התובעת בלבד.

אלה ר.ל. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: