פסק-דין בתיק א 11120/05

1.         זוהי תביעה כספית על סך של 10,105 ש"ח שהוגשה על ידי גב' רמון חיה (להלן: "התובעת") כנגד מר נווה יובל (להלן: "הנתבע").

ראשיתו של ההליך בבקשה לביצוע שטר חוב שניתן להבטחת קיום התחייבויות על פי הסכם שכירות מיום 23/1/02 ואשר הוגש על מלוא סכומו, קרי: על סך של 10,000 ש"ח.

2.         בתאריך 4/7/05 ניתנה לנתבע רשות להגן על מלוא סכום שטר החוב והתיק הועבר לפסים רגילים ונדון בפניי במסגרת תביעה בסדר דין מהיר.

3.         בישיבת ביהמ"ש מיום 6/7/06 ולאחר שהנתבע לא התייצב לדיון, ביקש ב"כ התובעת לקבל פסק דין לפיו התובעת זכאית להמשיך ולפעול כנגד הנתבע במסגרת הליכי הוצאה לפועל בגובה החוב בסך של 2,501.54 ש"ח וכן לחייב את הנתבע בהוצאות שכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

            מאחר והנתבע זומן לישיבת ההוכחות באמצעות דבר דואר רשום אשר נשלח על ידי ביהמ"ש לכתובת שמסר הנתבע ודבר הדואר לא נדרש על ידו, ניתן על ידי בתאריך 6/7/06 פסק דין ובו חוייב הנתבע בתשלום הסך של 2,501.54 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/5/04 וכן חוייב בתשלום שכר טרחת התובעת בסך של 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

4.         בישיבת ביהמ"ש מיום 4/9/06 נעתרתי לבקשת הנתבע והוריתי על ביטול פסק הדין.

5.         בישיבת ביהמ"ש מיום 1/1/07 נשמעה עדותו של הנתבע ואילו הנתבע ויתר על חקירת אחיה של התובעת, מר פרי חיים, אשר נתן תצהיר בתמיכה לתביעתה של התובעת.

6.         התובעת טוענת כי הנתבע לא שילם את חובות החשמל לתקופת השכירות במלואם ואף לא הציג קבלות בגין תשלום חשבונות חשמל תקופתיים המתייחסים לצריכה בפועל לתקופת השכירות ובפועל נדרשה התובעת, כעולה מנספח ג' לתצהיר מר פרי חיים, לשלם חשבונות חשמל אשר סך חובו של הנתבע מקריאת מונה 36,668 ועד לקריאת מונה 40,913 ביום עזיבת הנתבע את המושכר, הינה בסך של 2,228 ש"ח.

            כן טוענת התובעת, כי הנתבע הותיר חוב בגין צריכת מים בסך של 272.80 ש"ח אשר שולם על ידה ואף נטען כי החשבונית צורפה לתצהירו של מר פרי חיים ואולם בפועל לא צורפה החשבונית אלא צורף דף ריכוז חשבוניות שנערך על ידי התובעת ו/או מי מטעמה.

7.         הנתבע טען בתצהיר שניתן לתמיכה בהתנגדות לביצוע השטר כי התובעת היתה מנועה מלהגיש את השטר לביצוע, לא כל שכן, על מלוא סכומו.

בתצהירו כופר הנתבע בקיום חוב חשמל בגובה הנטען, ובכל מקרה, טוען הוא בסעיף 3(ג) לתצהירו כי סך חוב החשמל המכסימלי שנותר בתום תקופת השכירות הינו סך של 1,073 ש"ח אשר ממנו יש להפחית סך של 750 ש"ח בגין רכישת שטיח שנקנה על ידו ואשר על פי סיכום שהיה לו עם התובעת אמורה היתה היא לשאת בתשלומו. על כן טוען הנתבע, כי יש לקזז סך של 750 ש"ח מסכום החוב. כן מכחיש הנתבע קיומו של חוב בגין הוצאות מים.

8.         בסעיף 13 להסכם השכירות שנקשר בין הצדדים נקבע ביחס לתשלום מיסים והוצאות הכרוכות באחזקת המושכר והשימוש בו כדלקמן:

"13.(א)            כל התשלומים וההוצאות הכרוכות באחזקת המושכר והשימוש בו למשך תקופת השכירות, כולל תשלומים עבור מים, חשמל, ניקיון, ועד בית, גז, טלפון וכיו"ב ישולמו ע"י השוכר/ים. השוכר/ים מתחייב/ים לשלם הוצאות אלה מיד עם קבלת החשבון המתאים. התקנת הטלפון תיעשה ע"י המשכירים בלבד.

        (ב)            השוכר/ים מתחייבים להחזיק ולשמור את כל הקבלות בגין התשלומים שישולמו עפ"י סעיף קטן (א) ו (ג) או כל תשלום אחר ולהעבירם מדי שלושה חודשים לידי בא כוח המשכירים".

9.         עיון בנספחי תצהיר הנתבע מעלה כי הנתבע לא צירף לתצהירו קבלות בגין תשלום חיובים שוטפים, אלא אישורי תשלום שביצע הנתבע מעת לעת ובמועדים שונים לפי שיקול דעתו. כן לא צורפו לתצהיר החשבונות השוטפים המקוריים שנשלחו לכתובתו ואשר אמורים היו להיפרע במועדים הנקובים בהם.

10.        עוד עולה מן הראיות, כי בפועל שולמו על ידי הנתבע חשבונות חשמל עד לקריאת מונה של 36,668 קילוואט בלבד ולא עד לקריאת מונה 40,913 קילוואט, קריאת המונה שהיתה בסמוך לעזיבתו של הנתבע את המושכר.

            בתצהירו ביצע הנתבע חישובים עצמאיים סבוכים אשר אינם מבוססים על פרעון חשבונות החשמל ו/או על צריכה בפועל.

            בסיכום טענותיו ציין הנתבע כי צריכת החשמל החודשית השוטפת שלו היתה בסך של 100 ש"ח למעט שניים-שלושה חודשי חורף שאז בגין שימוש ברדיאטור עלתה צריכת החשמל החודשית לפי 5, קרי: לחמש מאות ש"ח לחודש. בטיעוניו הודה, איפוא, הנתבע כי צריכת החשמל הכוללת עבור תקופת השכירות שלו עמדה על 5,000 ש"ח כאשר בידיו הוכחות עבור תשלום בסך של 2,400 ש"ח. מכאן, שאף על פי חישוביו של הנתבע קיים חוב חשמל משמעותי אשר עומד לערך על 2,600 ש"ח אשר לא נפרע על ידו גם לאחר עזיבת המושכר.

            לאור האמור ולאור חשבונות החשמל שצורפו על ידי התובעת לתצהירו של מר פרי חיים ואשר בהם נשאה התובעת, ראיתי אכן לאשר את טענת התובעת לפיה הותיר הנתבע חוב חשמל בסך של 2,228 ש"ח נכון ליום עזיבת המושכר ואשר היה עליו לשאת בו מכוח חיוביו על פי הסכם השכירות.