פסק-דין בתיק א 11114/05

מבוא והסדר דיוני

בפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר לתשלום סך של 19,682 ש"ח.

ביום 17.5.05 התקיימה ישיבה מקדמית בתיק זה, שבסיומה ניתנה החלטה כי הצדדים יגישו תצהירי גילוי מסמכים ותצהירי עדות ראשית.

לאחר הגשת התצהירים מטעם הצדדים, הגיעו הצדדים להסדר דיוני שלפיו הצדדים ויתרו על דיון ההוכחות וביקשו להגיש את סיכומיהם בכתב. בית המשפט קיבל את בקשת הצדדים ובתיק זה לא התקיים דיון הוכחות, והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

ביום 5.9.06 הגישו התובעים בקשה להגשת סיכומי תשובה. ביום 12/9/06 הגישה הנתבעת תגובתה במסגרתה הסכימה להגשת סיכומי התשובה מטעם התובעים כפוף להגשת סיכומי תשובה מטעמה. נוכח בקשות הצדדים, סיכומי התשובה מטעם שניהם צורפו לתיק.

טענות התובעים

התובע 1 הוא בעליו של רכב מ.ר. 3480907 (להלן: "הרכב"). הרכב הוכנס בתאריך 1.7.03 לטיפול במוסך הנתבעת. במסגרת הטיפול, נערך שיפוץ בגיר הרכב והוחלף קולר חדש.

לאחר התיקון, נתגלו תקלות חוזרות ונשנות בגיר, והנתבעת סרבה לקבל אחריות לנזקים שנגרמו כתוצאה מכך.

לטענת התובעים, הם אינם יודעים ואינם יכולים לדעת את הנסיבות המדויקות שגרמו לנזק, אולם מהשתלשלות הדברים עולה כי הנתבעת ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה פעלו ברשלנות או בכוונת מרמה ו/או עצימת עיניים בטפלם באופן לקוי וחסר ברכב. בנוסף, הנתבעת הפרה את הוראות סעיפים 2 ו-4 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"). לתובעים נגרמו נזקים בסך של 19,682 ש"ח.

טענות הנתבעת

דין התביעה להדחות בהיעדר עילה, ומשום שכתב התביעה אינו מגלה עילה כנגד הנתבעת.

בנוסף, בין הנתבעת לתובעת 2 אין יריבות.

הנתבעת אכן טיפלה ברכב בתאריך 1.7.03 ובמסגרת הטיפול ערכה הנתבעת שיפוץ בגיר הרכב והחליפה קולר. לתובע 1 ניתנה אחריות לעבודה שבוצעה לתקופה של 90 יום ללא הגבלת קילומטרים. הרכב הגיע למוסך פעם נוספת בתאריך 8.12.03 לאחר תום תקופת האחריות. בבדיקה התגלתה תקלה אם כי לא דובר בתקלה חוזרת. נוכח כך טופל הרכב פעם נוספת והוחלף הקולר של הגיר, שמן גיר ופילטר גיר. התיקון נעשה בתשלום.

בהמשך, הרכב הגיע למוסך הנתבעת פעם נוספת בחודש אפריל 2004, לאחר שתקופת האחריות לתיקון תמה. לאחר שהתובע נדרש לשלם עבור הטיפול, סרב והלך.

הנתבעת מכחישה כל קשר בין הטיפול והשירות המקצועי שנתנה לבין טענות התובעים. הנתבעת  אינה אחראית למצב הרכב למעט לטיפולים שעשתה ובמסגרת האחריות.

הנתבעת לא התרשלה, ופעלה במקצועיות ואין כל קשר בין הנזקים הנטענים ע"י התובעים והמוכחשים, לבין הנתבעת ובנוסף אין כל רלוונטיות לסעיפים 2 ו-4 לחוק הגנת הצרכן.

דיון

מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע 1, ובנוסף חוות דעת מטעם המטלורג, מר אייזנברג שלמה. 

מטעם הנתבעת, הוגש תצהיר עדות ראשית של מר ירמיהו לוי שהוא אחד מבעלי המניות בנתבעת, מכונאי רכב במקצועו, ועובד במוסך הנתבעת מזה 13 שנה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את התצהירים וחוות הדעת שהוגשו אני סבור שדין התביעה להדחות.

איני מקבל את טענת הנתבעת בדבר היעדר יריבות בינה לבין התובעת 2, מאחר שאף שהרכב נשוא התביעה היה בתקופה הרלוונטית בבעלותו של התובע 1, חשבוניות התיקונים שבוצעו ברכב בתאריכים 1.7.03 ו- 8.12.03 נרשמו על שם התובעת 2 והאחרונה היא ששלמה את החשבונות, ומשכך גם היא צד להסכמים בין התובעים לנתבעת לגבי התיקונים והטיפולים שבוצעו ברכב.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 1.7.03 הרכב הועבר לטיפול הנתבעת. מחשבונית מס' 58110 (נספח א' לכתב התביעה) עולה כי הטיפול ברכב כלל חלפים: קייט לשיפוץ גיר קומפלט, שמן גיר וקולר חדש לגיר. בנוסף, נרשם בחשבונית כי האחריות לגיר לקייט שהוחלף היא ל- 90 יום ללא הגבלת קלומטר בידיעת בעל הרכב והסכמתו לביצוע העבודה.