פסק-דין בתיק א 11073/01

1. התובע, יליד 15.11.82, נפגע ביום 23.10.98 בתאונת דרכים (להלן - "התאונה הראשונה"), בהיותו כבן 16 שנים, כנוסע בטנדר בו נהג אחיו, אשר נהרג בתאונה. הנתבעת 2 אחראית לנזקי הגוף שאונו לתובע בתאונה הראשונה.

2. ביום 26.10.02 נפגע התובע פעם נוספת בתאונת דרכים (להלן - "התאונה השניה"), עת נהג ברכב אשר היה מבוטח על ידי הנתבעות 3 ו-4.

3.   נזקי התאונה הראשונה

בתאונה הראשונה התובע נפצע קשה, הועבר לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, שם אושפז ביחידה לטפול נמרץ מיום 23.10.98 ועד ליום 26.10.98, ולאחר מכן הועבר למחלקת כירורגית ילדים, שם אושפז מיום 26.10.98 ועד ליום 5.11.98. בסך הכל אושפז 13 יום.

לתובע נגרם קרע בכבד, קרע בכליה ימין, שבר באגן ברמוס פוביס וחתכים בגולגולת. בנוסף סבל משבר בזיז רוחבי בחוליות L4-L5.התובע נותח באגן והאגן קובע במקבעים חיצוניים דו-צדדי. בבדיקת CT שבוצעה ביום 25.11.98 אובחנו שברים גם באצטבולום ובסקרום.

4.       מונו 4 מומחים רפואיים לקביעת נכותו של התובע כתוצאה מן הפגיעה בתאונה ראשונה:

א.      ד"ר עמרמי - אורטופד

בחוות דעתו הראשונה מיום 29.5.01, מציין ד"ר עמרמי כי מצא טווח תנועות מלא בע"ש צווארי, טווחים מלאים בפרקי הירכיים, בברכיים ובקרסוליים. בשל השבר בחוליה המותנית שהתחבר ללא הגבלה בתנועה, קבע ד"ר עמרמי 5% נכות, לפי סעיף 37 (8)א' לתקנות. הואיל והתובע התלונן בפני ד"ר עמרמי על כאבים בשורש כף יד שמאל, בקש ד"ר עמרמי צילומים, אך אלו לא הומצאו לו לפני מתן חוות דעתו הראשונה. הצילומים הומצאו למומחה והוא התבקש לשוב ולבדוק את התובע בשל התלונות בפרק יד שמאל ובשל הצלקות בגולגולת. בחוות דעתו השניה מיום 21.8.01 מציין ד"ר עמרמי כי נמצא מצב לאחר שבר בחלק המרוחק של עצם הרדיוס. השבר מחובר סופית והיטב בציר שמור בשני המנחים, עם ניתוק זעיר בזיז הסטלואיד של האולנה. לא היתה התייחסות בהיבט הנכות בגין השבר בעצם הרדיוס בחוות הדעת השניה.

באשר לצלקות, מציין ד"ר עמרמי בחוות דעתו השניה כי נמצאו מספר צלקות המכוסות שיער שחור וצפוף ומוסתרות לחלוטין, אשר אינן מזכות בנכות.

      ב. פרופ' קורצ'ין - נוירולוג

      בחוות דעתו מיום 17.7.00 מציין פרופ' קורצ'ין כי אף שמדובר בפגיעה רב מערכתית בתאונה קשה, עם איבוד הכרה קצר, בהגיעו לבית החולים כבר חזר להכרה. לא נמצאו ממצאים חולניים בבדיקה הנוירולוגית וגם בדיקת CT מח פורשה כתקינה. כך, שלא נקבעה לתובע נכות בתחום הנוירולוגי. באשר לתופעות עליהן דיווח התובע, בגין הפרעות התנהגות ודיכאון, המליץ פרופ' קורצ'ין על מינוי פסיכיאטר.

      ג. פרופ' טיאנו - פסיכיאטר

      חוות דעתו נתנה ביום 18.1.01. בתלונותיו של התובע בפני המומחה הפסיכיאטרי, התלונן בעיקר על הפרעות בשליטה על דחפים, אלימות וקשיי ריכוז. סקירת התיעוד הרפואי שהועבר אליו הביאה את המומחה למסקנה, כי אצל התובע הולכת ומתפתחת הפרעת התנהגות, שהינה הפרעת אישיות, משנית ל"הבנת" הסביבה את בעיותיו והסובלנות שהסביבה מוכנה לגלות לדחפיו. אין לו מוטיבציה לטיפול, והסיכוי שיהנה מטיפול הוא נמוך בשל רמה קוגניטיבית נמוכה. עוד מדובר בתגובת אבל פתולוגי על מות אחיו שהיה לו דמות אב, ובתגובת חוסר הסתגלות כרונית, אשר תשבש באופן בינוני את תפקודו בעתיד. פרופ' טיאנו העניק לתובע 10% נכות לפי סעיף 34ב' לתקנות המל"ל, בגין התאונה הראשונה.

      ד. ד"ר פסח סגל - רפואה פנימית

      ד"ר פסח חוזר על הקביעה כי בתאונה הראשונה סבל התובע מקרע בקוטב התחתון של הכליה הימנית, וקרע באונת הכבד הימנית, עם שטף דם מקומי. במשך כל האשפוז היו תפקודי הכליות תקינים, וגם תפקודי הכבד חזרו לגבולות התקין תוך ימים ספורים. שטפי הדם נספגו. הבדיקה הגופנית שעשה לתובע היתה תקינה וכך גם בדיקות המעבדה. משכך, קבע ד"ר פסח סגל כי לתובע לא נותרה נכות בתחום הפנימי כתוצאה מן התאונה הראשונה.

5. נזקי התאונה השניה

בתאונה השניה נחבל התובע בראש ובצוואר, ונגרמו לו פצעים קרועים בקרקפת שנתפרו אך הותירו צלקות. התובע נבדק בחדר המיון של בית החולים "סורוקה", שם נמצאה רגישות בצוואר והוא שוחרר לבית עם המלצות למעקב בקופת חולים.

בשל הפגיעה בתאונה השניה, מונו 2 מומחים:

א.      ד"ר עמרמי - אורטופד

ד"ר עמרמי שב ובדק את התובע ביום 23.10.03 בעקבות תיקון כתב התביעה והוספת העילה בגין התאונה השניה. בחוות דעתו השלישית במספר, שניתנה ביום 16.12.03, מציין ד"ר עמרמי כי בבדיקתו את התובע נמצאה הגבלה קלה מאד לכל כיוון, אקטיבית ופסיבית. בבדיקת CT נמצאה דפורמציה בקשת האחורית של גוף חוליה C2. ממצא זה פורש כממצא פוסט חבלתי, היות וגם במיפוי עצמות שבוצע כחודש לאחר התאונה השניה הודגם ריכוז נרחב בגוף חוליה C3. צילומי המיפוי אמנם לא הומצאו לד"ר עמרמי אך הוא מניח, בשל הסמיכות הגדולה בין חוליות C2  לחוליה C3 כי מדובר בחוליה C2. ומסכם ד"ר עמרמי וקובע כי "לאור הממצא ב CT והמיפוי, ניתן להתייחס אליהם כשבר בגוף חוליה C2 ללא תזוזה עם הגבלה קלה מאד בטווח ע"ש צווארי, אולי גם עקב לחץ קל טקלי מצד ימין".  הנכות שקבע ד"ר עמרמי בגין התאונה השניה היא 5% בגין שבר בגוף החוליה לפי סעיף 37(8)א' ועוד 5% בגין הגבלה קלה מאד בטווח ע"ש הצווארי לפי סעיף 37(5)א' במחציתו, ובסה"כ 9.75%.

ב.      ד"ר מוריס טופז - כירורגיה פלסטית