פסק-דין בתיק א 110586/01

בפניי תביעה לביטול ההליכים וכתוצאה מכך לביטול פסק דינו של כב' השופט דן מור שניתן בת.א. 93426/97.

לאחר שמיעת העדים, ניתנה החלטה להגשת סיכומים. התובע לא הגיש סיכומיו, למרות החלטת ביהמ"ש, ולפנייה טלפונית של המתמחה מלשכתי הודיע בא כוח התובע כי אין בכוונתו להגיש סיכומים.

לפיכך, ניתן פסק דיני זה על יסוד החומר המצוי בתיק ללא סיכומים מטעם הצדדים.

מבוא:

כנגד התובע הוגשה תביעה בנוהלה במסגרת ת.א. 93426/97, במסגרתה עתר מנהל מקרקעי ישראל, להורות כי התובע יפנה נכס הידוע כחלק מחלקה 42 בגוש 6970, (להלן: "הנכס").

לאחר שנוהלו הליכים בתיק ניתן פסק דין ביום 3.4.01, ובו קבע ביהמ"ש כי על התובע לפנות את הנכס.

התובע פנה לביהמ"ש בתובענה שבפניי, ועתר להורות על בטלותם של כל ההליכים בטענה כי בשל קיומה של מחלה נפשית לא היה כשיר לעמוד לדין ולשאת באחריות בהליכים המשפטיים.

במסגרת הדיון בתיק, ניתנה ביום 9.1.02 החלטה על ידי כב' השופט דן מור, על פיה הורה ביהמ"ש לתובע, כי בהעדר צו להכרזתו כפסול דין מביהמ"ש המוסמך, דין תביעתו שבפניי להידחות על סף.

משכך, פנתה אשתו של התובע לביהמ"ש לענייני משפחה, ואכן ביום 4.4.02 הוכרז התובע כפסול דין ואשתו, הגב' מחלב מונתה כאפוטרופה.

התיק נקבע לשמיעת הוכחות, ונשמעו עדים, למעט הגב' מחלב שהודיעה כי אינה חשה בטוב, ואשר נחקרה ביום 5.7.06.

בסיום הדיון, שהתקיים ביום 13.6.06 הודיע ב"כ התובע, עו"ד אידלשטיין, כי לא ברור לו האם הגב' מחלב מסוגלת לנהל את ענייניו של התובע אם לאו, כפי שעוד אראה בהמשך פסק דין, אך יאמר כבר כעת, התובע עשה את כל המאמצים שניתן לעשותם על מנת שלא להביא לכדי סיום תיק זה שבפניי, וזאת לאחר חקירתו של המומחה מטעמו.

מכאן ואילך, החלה מסכת של ניסיונות של ביהמ"ש לגרום לכך, שלתובע ימונה אפוטרופוס אחר רק לאחר שנקעה נפשו של ביהמ"ש מהתנהלות התובע, וניתנה החלטה המורה על מחיקת התובענה מחמת שלתובע אין אפוטרופוס, התרצה התובע, ועתר כי מר מוסרי ימונה כאפוטרופוס לדין, וכך היה.

התנהלות התובע פורטה בהחלטותיי מיום 5.7.06, 9.1.07, 11.2.07, ו-6.5.07. לאחר שערעור על החלטתי נדחה, עתר התובע להורות על הפסקת התובענה. דחיתי את הבקשה בהחלטתי מיום 5.9.07, וכאמור לעיל, ניתן פסק דיני ללא סיכומי ב"כ התובע לאור הודעתו הטלפונית כי אין בכוונתו להגישם.

טענות התובע:

התובע טוען כי נדרש לפנות נכס שהינו מקור פרנסתו בלא כל פיצוי, וזאת בזמן שלא היה כשיר לנהל את ההליך בפני ביהמ"ש, שכן על פי חוות דעת שהוגשה  על ידי התובע לא היה כשיר ולא היה מסוגל לשאת האחריות למעשיו.

טענות הנתבע:

הנתבע טוען, כי המדובר בטענות שווא שנועדו לדחות את הקץ. הנתבע באופן מניפולטיבי מנצל את מחלתו על מנת להשיג הישגים, ועל פי חוות דעת שהוגשה מטעם הנתבע, אכן התובע חולה במחלת נפש, אולם אין המדובר במחלה המונעת ממנו לנהל אורח חיים, או אשר פוגעת בכשירותו המשפטית.

דיון:

השאלה היחידה העומדת לפתחו של ביהמ"ש זה הינה האם במהלך קיומו של הדיון בפני ביהמ"ש במסגרת ת.א. 93426/97 , (להלן: "התיק הקודם"), היה התובע כשיר אם לאו.