פסק-דין בתיק א 110556/98

מונחת בפני תביעה שעילותיה הן:

העילה האחת היא, חוזית, לקבלת תגמולי ביטוח, לשחרור מתשלומי פרמיות ולהחזרי כספים ששולמו, על פי פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה.

תביעה זו מופנית כלפי כלל חברה לביטוח בע"מ [תיקרא להלן: "הנתבעת" או "המבטחת" או "כלל"].

העילה השניה היא, בגין רשלנות ומצג שווא רשלני.

תביעה זו מופנית כנגד סוכן הביטוח, עמוס אילת [יקרא להלן: "הנתבע" או "הסוכן" או "אילת"].

התובע, יליד 1951. בין השנים 1982 - 1996 עבד התובע ב"צים", כקצין חשמל ימי.

בתאריך 12/10/96, לאחר מו"מ בין התובע לבין הסוכן, נחתמה הצעה לביטוח חיים ע"י כלל, ע"ש התובע.

בעקבות הצעת הביטוח, ביום 1/1/86, הוציאה כלל פוליסת ביטוח חיים, על שם התובע, הכוללת ביטוח נוסף, מסוג "שלב", מפני אובדן כושר עבודה, [מוצג ת/ב יקרא להלן: "הפוליסה"].

הפוליסה כללה כיסוי לאובדן מוחלט של כושר העבודה, שנכון ליום תחילת הביטוח היה בסך של 1,000 ש"ח לחודש וכן, שחרור מתשלום פרמיות, כל עוד המבוטח באובדן כושר עבודה מוחלט.

ביום 16/1/94, חתם התובע על הצהרת בריאות חדשה - [להלן: "הצהרת הבריאות" מוצג נ/7].

בעקבות הצהרת הבריאות החדשה, הסכימה כלל להגדיל את הפיצוי החודשי, במקרה של אובדן מוחלט של כושר עבודה.

בחודש יולי 1996, בבדיקה רפואית תקופתית של התובע, לבדיקת כשירותו לעבודה בים, נקבע כי חלה אצלו ירידה סטטית וכרונית בשמיעה, שאינה מאפשרת לתובע להמשיך בעיסוקו, כקצין חשמל ימי ומונעת המשך חשיפתו לרעש. [תוצאות הבדיקה מוצג ת/ג].

בעקבות ממצאי הבדיקה הרפואית התקופתית, בוטל פנקס הימאי של התובע, לצמיתות. [מוצג ת/ד].

התובע פוטר מעבודתו ב-"צים".

לאחר מו"מ, בין כלל לבין התובע, בתאריך 9/8/97, הכירה המבטחת בזכותו של התובע לקבלת פיצוי חודשי על פי הפוליסה, לתקופה שמיום 24/10/96 עד ליום 30/5/97 [מוצג ת/ו].

ביום 23/6/97 אישרה כלל כי תשלום הסכום של 47,595 ש"ח מהווה תשלום עבור תקופת העבר וקבלת סכום זה אינה מהווה ויתור מטעם התובע לגבי המשך תביעתו.

כן התחייבה כלל לשלם לתובע פיצוי חודשי, בהתאם לפוליסה, לתקופה נוספת של 3 חודשים, עד ליום 31/8/97. [מכתב המבטחת מיום 23/6/97 מוצג ת/ז].

התובע לא קיבל החזר תשלום פרמיות והוא המשיך לשלם למבטחת פרמיות על פי הפוליסה, עד ליום הגשת התביעה.

בין לבין, התובע רכש מקצוע - עריכת דין.