פסק-דין בתיק א 11053/02

1.         רקעו של התובע:

התובע יליד 8.12.1982, היה ביום התאונה פועל בניין במקצועו ונפגע בתאונת דרכים ביום 17.5.01 בהיותו בן 19 שנה.

הוסכם כי אין עסקינן בתאונת דרכים אשר הינה גם תאונת עבודה.

מתוך רקעו של התובע, יש בו כדי ליתן לבית המשפט את הכלים לבוא ולהצביע, מדוע בחר בדרך אחת ולא בדרך אחרת, זאת מן הטעם שכל אדם ויכולותיו, כל אדם וכשרונותיו וכמובן כל אדם ומגבלותיו.

התרשמתי מדברים אלה, אומר בזהירות רבה, כי התובע בחר להעצים את טענותיו, העצמה רבה, אשר אינה תואמת, לא את רקעו ולא את סוג הפגיעה אשר התרחשה. אכן פגיעה היתה וזכאי הוא לפיצוי, אך כתורת הנזיקין הכללית, מטרת בית המשפט להחזירו למצבו לולא היתה מתרחשת תאונה זו ולא מעבר לכך.

2.         הנכות:

            מאחר ועסקינן בתאונת דרכים, הנכות שנקבעה לתובע הינה נכות אשר מחייבת את הצדדים וזו נתוניה:

            לתובע נקבעו שיעורי נכות אורטופדית בשיעור 10% וכן 5% נכות בגין נזק פלסטי.

3.         הנכות הפונקציונלית:

            הנכות הפונקציונלית ועל כך נכתבו פסקי דין רבים, הינה בשיקול דעת בית המשפט, כפי שהוא מתרשם מהתובע אשר בפניו.

באשר לנכות האורטופדית, השתכנעתי כי הינה תואמת את הנכות הפונקציונלית ולפיכך בפרק זה, ניראה כי נכות אורטופדית פונקציונלית תעמוד בחישובי על 10%.

באשר לנכות הפלסטית, ביקשתי לראות את הצלקת עצמה, אכן מדובר בצלקת מכוערת, אך התרשמותי היתה שוב, כי הניסיון לצייר כי נכות זו שבמישור פלסטי יש בה יותר מאשר אלמנטים קוסמטיים ולא אלמנטים שיגרמו בעתיד להפסדים מהותיים, אם כי בגין ספק סבורני כי במקרה זה, יש מקום לטענת ב"כ התובע בדבר נכות פונקציונלית, לדעתי קטנה, ואעמידה במישור זה על שיעור של 2% בלבד, כך שהנכות הכללית הפונקציונלית, תעמוד על 12% ולא יותר מכך.

לא נעלמו מעיניי אמירותיו של ד"ר סודרי בדבר תפקודיות הצלקות אך למרות זאת סבורני כי חלק מהצלקות, לאור התרשמותי יש בהן אלמנט פונקציונאלי.

4.         יכולת ההשתכרות:

            אין חולק כי התובע הינו בוגר תיכון. בתחילה ניסה לשוות לעצמו, לצערי, לא בדיוק רב, אלמנטים של בוגר תיכון רגיל וכן השכלה בתחום הנה"ח 1 ו- 2 ובנקאות, אך ככל שנחפר עברו, התגלה כי מדובר בתלמיד אשר לכל היותר קיים לו ציון אחד ממרכיבי הבגרות והניסיון להשלמה במכללת סכנין  לא צלחו ולא הומצאה כל תעודה המעידה על אמירתו בדבר תאריו במכללת סכנין, אשר הועלו בעדותו ותו לא (ראה פרוטוקול 12.2.06 עמ' 7 ו- 18).

            נכון הוא כי בית משפט שאין בידיו נתונים, נוטה לראות בשכר הממוצע כשכר אשר יש בו אלמנט בסיסי על מנת לקבוע את יכולת השתכרותה העתידית של התובע. במקרה דנן, קיימת אינדיקציה חד משמעית, לגבי יכולת ההשתכרות, עובר לתאונה, אשר עמדה על סך 1,586 ש"ח ברוטו ביום התאונה וכיום 4,500 ש"ח השתכרותו במפעל כתר, ולא ראיתי כל אינדיקציה כי רמת השתכרותו היתה עולה לגבהים אשר אותה מבקשת ב"כ התובע להביאה. אם זאת סביר כי אדם אשר עובד ומנסה להתקדם, בית המשפט לא יעמידו על השכר אשר עמד עובר לתאונה ולפיכך, ניראה לי זהו המקרה הקלאסי שבו בית המשפט יעמיד את הפסד כושר ההשתכרות בעתיד על פי מרכיבים של התרשמות ואומדנה ולא על דרך של תחשיב אשר גם הוא נעשה לדעתי על סמך נתונים, אשר אין להם אחיזה במציאות.

            אעיר בשולי הדברים כי מחיקרתו של התובע עולה שכושר התמדתו בעבודה אינו מהמשובחים, כך ראה לדוגמא התגלגלות עבודתיו כפי שמופיעה בפרוטוקול בעמ' 7.

            אלה היו מספר הקדמות בטרם אקבע את נושא הנזק, כפי שאני רואה לנכון.

5.         הנזק: