פסק-דין בתיק א 11048/04

1.         התובעת, חברה שעיסוקה באינסטלציה, הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעים בגין גניבת  ציוד שלה מאתר הבניה בו עבדה.

2.         התביעה הוגשה כנגד הקבלן הראשי אשר העסיק את החברה התובעת, (נתבעת 1) כנגד חברת השמירה שהעסיק הקבלן הראשי (נתבעת2), וכן כנגד חברת השמירה שהועסקה על ידי התובעת, (נתבעת 3), וחברת הביטוח שלה.

3.         עובדות הרקע

3.1        בין התובעת לנתבעת 1 נחתם ביום 22.1.02 הסכם ביצוע עבודות אינסטלציה בגשר פז. (ההסכם, נספח א' לת / 1).

3.2        הנתבעת 1 התקשרה בהסכם שמירה ואבטחה עם נתבעת 2. ההסכם הינו מיום 27.2.01 לתקופה בת שנה, והוא הוארך ביום 6.1.02 לשנה קלנדרית נוספת. (נ / 8, והארכתו בעמ' האחרון להסכם).

3.3        בלילה שבין 26.3.02 ל-27.3.02 נגנבו מהאתר בגשר פז מחפרון ופטיש חציבה שהיו שייכים לתובעת. בגין גניבה זו הוגשה תביעה נפרדת שהוכרעה בפסק דין במסגרת ת.א. 11047/04. (להלן : " הגניבה הראשונה").

3.4        ביום 29.2.02 התקשרה התובעת עם חברת שמירה מטעמה, היא נתבעת 3, לצורך שמירה על אתר משרדי התובעת בכפר חסידים. (הצעת המחיר ואישורה, נספח ד' לת / 1).

3.5        במועד הרלוונטי לגניבה נשוא הדיון קרוון  המשרדים של נתבעת 1 באתר  היה בצד אחד של הכביש הראשי, שם היה גם גידור מסביב לאתר, ואילו  התובעת עבדה מעבר לכביש, בעברו השני של הגשר, מרחק של כ-300 מ' ממשרדי הנתבעת 1.  (עמ' 27 לפרטיכל).

3.6        לאחר הגניבה הראשונה, ובמועד הרלוונטי מצא לנכון מנהל התובעת להעסיק חברת שמירה מטעמו. ביום 22.4.03, במסגרת מכתב לנתבעת 1 אשר פרט טענות שונות, ציין מנהל התובעת בין היתר כי הוא נאלץ להביא שמירה מיוחדת  מטעמו לאתר  על מנת לשמור על הכלים הנמצאים מעבר לכביש, הרחק ממשרד הנתבעת 1. (נ / 2).

3.7        ואכן, מנהל התובעת בקש מנתבעת 3 להעביר את השומר ששמר על משרדיו בכפר חסידים  לשמירה על הבאגר בגשר פז, פעם אחת במהלך חודש אפריל (ראו מכתב נספח ה' לת / 1) ופעם נוספת במכתב מיום 15.6.03 שם נתבקשה הנתבעת 3 להעביר את השומר סמיר לשמירה בגשר פז, מיום 16.6.03 ועד להודעה חדשה. (נספח ו' לת / 1 , וכן עמ' 29,30 לפרטיכל).

3.8        בלילה שבין שישי לשבת, בין 27.6.03 לבין 28.6.03 נגנבו חלקים מהבאגר של התובעת שעבד במקום.

4.         האם היתה לנתבעת 1 חובה לשמור ולבטח את ציוד התובעת ?

4.1        באופן כללי נושא זה נדון והוכרע בת.א. 11047/04, ונקבע שם כי הנתבעת לקחה על עצמה עקרונית את חובת הצבת השמירה וכן את חובת הביטוח. בתמורה לביטוח קוזז סכום מסויים מסכום התמורה המגיעה לתובעת.

4.2        אלא שבהתייחס להיקף חובת השמירה - בתוספת להסכם בין התובעת לנתבעת 1, תוספת שהוספה בכתב יד נרשם בס' 7: "באתר מבוצעת שמירה באזור המשרדים ע"י חברת שמירה של סולל בונה".

4.3        אזור המשרדים של נתבעת 1 היה אזור מגודר, המצוי בעבר השני של הכביש, בצידו השני של הגשר ומרחק של כ-300 מ' ממיקומו של הבאגר נשוא הדיון. לפיכך, משתחמה הנתבעת 1 מראש את חובת השמירה שלה באזור המשרדים, הבהירה בכך כי השומר מטעמה איננו יכול לשמור על ציוד המרוחק מרחק של כ-200-300 מ' מאזור המשרדים, ומעבר למתחם המגודר והסגור.

4.4        נראה שגם מנהל התובעת הבין זאת, נכון למועד הרלוונטי, שכן במכתבו נ / 2  מיום 22.4.03 כתב לנתבעת "המשך העבודה באופן הזה אינה מאפשרת לנו להשאיר את הכלים המיכניים בשמירת חברתך ואנו נאלצים להביא חברת שמירה מיוחדת שתשמור על הכלים הנמצאים מעבר לכביש הרחק ממשרדך".

4.5        על כך מעיד גם  מנהל הפרויקט מטעם נתבעת 1 - על מנת שהביטוח  יתקיים היה על מנהל הפרוייקט לדאוג לשמירה, והוגדר בחוזה עם התובעת שהחוזה הוא באזור המשרדים בלבד. לכן גם למנהל התובעת היה ברור שהוא בעצמו  צריך לדאוג  לשמירה מטעמו מאחר ועבד בצד השני של הכביש. (עמ' 34 לפרטיכל). מנהל הפרויקט מטעם נתבעת 1 הסביר שעל מנת לקיים את הביטוח מטעמו חייב היה לשמור באזור המשרדים.דהיינו, חוזה ההתקשרות של נתבעת 1  עם היזם, יפה נוף, קבע שעל מנת שהביטוח של היזם יפה נוף יחול, יש לבצע שמירה באזור המשרדים.   מחוץ לאזור המשרדים לא היה באותה תקופה ציוד של סולל בונה שהיה חייב לשמור עליו. עוד הסביר כי כשחתם על הסכם עם חברת השמירה הנתבעת 2, היא הדגישה כי אם ירצה שמירה בצד השני של הגשר יצטרך שומר נוסף ושומר אחד בלבד לא יספיק. מטעם זה הדגיש בחוזה עם התובעת כי השמירה היא באזור המשרדים בלבד. (עמ' 42, 41  לפרטיכל).

4.6        מכאן עולה - הנתבעת 1 לא התחייבה לבצע שמירה  בצד השני של הגשר, מעבר לכביש, במקום בו שהה הבאגר של התובעת בליל הגניבה.

4.7        משטענה נתבעת 1 כי מלכתחילה לא הזמינה במועד הרלוונטי שמירה מהנתבעת 2 לצד השני של הגשר, ממילא לא קמה חובתה של נתבעת 2 לביצוע שמירה כזו, וזאת גם אם היינו מבקשים לראות בהסכם השמירה שנחתם עמה משום הסכם לטובת צד שלישי. גם מנהל מחלקת השמירה של נתבעת 2 ציין בעדותו כי השמירה היתה אמורה להיות באזור המשרדים. אומנם אין לכך ביטוי מפורש בכתב בהסכם בין נתבעת 1 לנתבעת 2, אך  כך לפי הנחיות הזמנת השמירה. העד ציין כי מפקח השמירה והשומר נפגשו עם מנהל העבודה ושם קבלו הנחיה היכן לשמור. (עמ' 47 לפרטיכל).

4.8        הנתבעת 1 טענה כי באם לא קיימת חובת שמירה מטעמה על הבאגר נשוא הדיון, גם לא קיימת חובתה לבטח אותו. אלא שתלות כאמור איננה נלמדת מההסכם שבין התובעת לנתבעת. נהפוך הוא. בתוספת להסכם, בסמוך לכך שמודע לתובעת שבאתר קיימת  שמירה באזור המשרדים, ובאותו סעיף, יש התייחסות לכך שהאחריות הביטוחית תהיה על פי חוזה הביטוח של סולל בונה עם היזם.    דהיינו - שעל הנתבעת 1 לבצע את הביטוחים, לרבות לקבלני המשנה שלה, מבלי להחריג אזורים באותו האתר. 

4.9        לגבי קיומו של הביטוח - בתוספת להסכם נספח א' לת / 1 נכתב בכתב יד כי  האחריות הביטוחית  הינה על פי  חוזה הביטוח של סולל בונה עם היזם. כבר נקבע בממצא קודם (ת.א. 11047/04) המהווה השתק פלוגתא כי  בהסכם בין סולל בונה לבין היזם  הוטלה האחריות הביטוחית על סולל בונה  (וגם ראו ס' 51 להסכם, נ / 6, על סעיפי המשנה שבו  ואת ההתייחסות המפורשת לחובת ביטוח כלי רכב של קבלני משנה). בנ / 6 יש התייחסות לאתר גשר פז החדש, ואין החרגה של האזור מעבר לכביש, או התייחסות לביטוח רק באזור המשרדים.