פסק-דין בתיק א 11035/05

א.                מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין

עניינה של התובענה שבפני בדרישת התובעים לפיצוי בגין ליקויי בניה ואי התאמות בדירה אותה רכשו מן הנתבעות.

ביום 18.11.99, חתמו התובעים והנתבעות - חברות קבלניות, על הסכם מכר דירה (להלן: "ההסכם"), לפיו רכשו התובעים מן הנתבעות דירה בבניין שברח' יוחנן הסנדלר 18/15 בתל-אביב (להלן: "הדירה").

החזקה בדירה עברה לידי התובעים ביום 01.01.00.

1.      עיקר טענות התובעים

1.1.           הנתבעות התחייבו בהסכם לספק לתובעים דירה בסטנדרט גבוה, אך כשלו בכך לאור הליקויים הרבים שהתגלו בדירה, והמונעים מהתובעים שימוש סביר בה, לרבות ליקוי רטיבות חמור כמעט בכל חלקי הדירה.

1.2.           הנתבעות ניסו לתקן את בעיית הרטיבות מספר פעמים, לרבות באמצעות חברה חיצונית המתמחה בתיקון בעיות רטיבות (להלן: "צפרירים") תוך גביית דמי השתתפות בסך 2,000 ש"ח מאת התובעים, אך ללא הועיל.

1.3.           הנתבעות הציעו לתובעים פתרון כולל לבעיית הרטיבות, הכרוך בתשלום דמי השתתפות בסך 10,000 ש"ח. התובעים הסכימו לשלם סך של 7,500 ש"ח, אך בסופו של יום התברר כי גם הפעם לא נפתרה בעיית הרטיבות.

1.4.           התובעים נסמכו בתביעתם על חוות דעת הנדסית מטעמם, שנערכה על ידי המהנדס מר פנחס פיכמן, אשר ביקר בדירה ביום 30.11.04, ואיתר מספר ליקויים שהעיקרי ביניהם הינו ליקוי רטיבות. אמדן סך עלות תיקון הליקויים בדירה לשיטתו - 93,602 ש"ח (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ).

1.5.           התובעים איבדו את אמונם בנתבעות וביכולתן לתקן את הליקויים, וזאת בשל ההזדמנויות הרבות שניתנו להן לשם כך ואשר הוחמצו, ומשכך - אין לאפשר להן או למי מטעמן לבצע את התיקונים בדירת התובעים.

1.6.           לתובעים נגרמה עוגמת נפש בשל מחדלי הנתבעות, והם מעמידים את נזקם ברכיב זה על סך של 25,000 ש"ח.

1.7.           התובעים העמידו את תביעתם על סך של 128,102 ש"ח.

2.      טענות הנתבעת

2.1             התובעים לא צרפו לכתב תביעתם את עותק ההסכם, ולא בכדי, שכן קיימת בו תנית בוררות, מכוחה יש לעכב ההליכים בתיק זה ולהעבירו להכרעת בורר.

2.2             לפי הוראות ההסכם, הנתבעות פטורות מתיקון כל ליקוי שהינו תוצאה של עבודות התובעים באמצעות קבלנים מטעמם, וכן פטורות מתיקון ליקויים אודותם לא התריעו התובעים במהלך תקופת הבדק. בעניין זה מציינות הנתבעות במיוחד את ליקוי הרטיבות, אשר לשיטתן ולפי הוראות חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, אחריותן לליקוי זה פגה זה מכבר.

2.3             ההתקשרות עם צפרירים לצורך תיקון ליקוי הרטיבות הייתה ביוזמת התובעים ולבקשתם המפורשת. הנתבעות נשאו בעלות התיקון, והבהירו לתובעים כי שעה שהעבודות יבוצעו על ידי קבלן חיצוני - תוסר אחריותן לליקויי הרטיבות, וכך הוסכם בין הצדדים.

2.4             על אף ההסכמה כאמור, משהמשיכו לטעון התובעים כי בעיית הרטיבות נמשכת, שיגרו הנתבעות פועלים מטעמן על מנת לבדוק את הדברים, והכל לפנים משורת הדין ומתוך רצון טוב. מכל מקום, לשיטת הנתבעות ליקויי הרטיבות אינם קיימים עוד בדירה, וככל שהם קיימים - הינם באחריות צפרירים.

2.5             על יתר הליקויים הנטענים למדו הנתבעות לראשונה מכתב התביעה, קל וחומר שלא ניתנה להן הזדמנות לתקנם ועל כן עומדות הן על זכותן זו. לחלופין טוענות הנתבעות כי יש לפצות את התובעים לכל היותר בפיצוי התואם את עלויות הנתבעות בתיקון אותם ליקויים.

2.6             הנתבעים הגישו חוות דעת מטעמם, שנערכה על ידי מר קובי ברבן, אדריכל מומחה. מר ברבן ביקר בדירה ביום 07.09.05. בחוות דעתו דוחה מר ברבן את קיום הליקויים ו/או את אחריות הנתבעות בגינם, למעט ליקוי אחד בדלת הממ"ד שעלות תיקונו - 200 ש"ח + מע"מ.

3.      המומחה מטעם בית המשפט

3.1             נוכח הפערים בין חוות הדעת שהוגשו מטעם בעלי הדין, מינה בית המשפט בהחלטתו מיום 01.05.05, את המהנדס מר מיכאל רוזנפלד כמומחה מטעם בית המשפט, לצורך מתן חוות דעת בדבר הליקויים בדירה (להלן: "המומחה").