פסק-דין בתיק א 11021/07

רקע

בפני תביעה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א - 2000 (להלן: "החוק").

תביעה זו הוגשה תחילה כתביעה קטנה (ת.ק. 5305/06). לפי החלטת בית משפט לתביעות קטנות (כב' השופט ד"ר סטולר) מיום 29.8.06, הועברה התביעה לבית משפט השלום בפני כב' השופט ד"ר סטולר.

ביום 21.6.07 הועברה התביעה לדיון בפני מותב זה במסגרת העברת יומנו של כב' השופט ד"ר סטולר למותב זה.

במסגרת ההליכים בבית משפט שלום הגיש התובע בקשה לתיקון כתב תביעה (בש"א 164951/07).

התובע ביקש לתקן את סכום התביעה לסך של 55,428 ש"ח, שהוא, לשיטתו, סכום הפיצוי המקסימלי ללא הוכחת נזק על פי החוק. הנתבעים הגישו תגובה לבקשה ובה נטען, בין היתר, כי סכום התביעה המקסימלי על פי החוק עומד על סך של 54,942 ש"ח. עוד טענו הנתבעים, כי התובע נוהג בזלזול בבית המשפט הנכבד וגורם לנתבעים הוצאות.  הנתבעים התנגדו לתיקון כתב התביעה וביקשו שככל שבית המשפט יתיר לתובע (המבקש) לתקן את סכום התביעה, יש לחייבו בהוצאות כבדות. לשיטת הנתבעים, כמפורט בתגובה שהוגשה מטעמם, התיקון המבוקש כולל אך ורק תיקון סכום התביעה. מעיון בתיק עולה, שלא ניתנה החלטה על ידי בית המשפט בבקשה לתיקון כתב תביעה. מבירור בגזברות עולה, כי התובע שילם את האגרה הנדרשת בהתאם לסכום התביעה המתוקן. במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 6.7.08 התייחסו הצדדים לבקשה להגדלת סכום התביעה ככזו שהתקבלה (ראה חקירתו הנגדית של התובע, השאלה של ב"כ הנתבעים "...למה הגדלת את סכום התביעה?" ואת תשובתו של התובע, פרו' 6.7.08 עמ' 21 שורות 19-25).

נוכח האמור לעיל, ומאחר ותיקון סכום התביעה שלעצמו אין בו להשליך לעניין המחלוקת המהותית בין הצדדים, אני מתיר את תיקון סכום התביעה.

ביום 6.7.08 נשמעו הראיות בתיק זה. במסגרת פרשת התביעה העידו התובע ושני עדים מטעמו, מר שמעון עטיה ומר עמי עטיה. במסגרת פרשת ההגנה העידו עובדת הנתבעת 1, גב' יסמין ארגמן ומר רונן אבני, בעלים ומנהל של הנתבעת 1.

לאחר שמיעת הראיות, הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

תמצית טענות התובע

ביום 2.6.06 הגיע התובע לבדו לפתח מועדון הנתבעת 1. אנשי הנתבעת 1 לא הכניסו אותו למועדון הנתבעת 1 אף שהכניסו צעירים בהירי עור במקביל. התובע עזב את המקום מבלי להיכנס למועדון הנתבעת 1 בידיעה ברורה כי נפל קורבן להפליה מכוערת הנובעת ממניעים גזעניים (סעיף 7 לכתב התביעה בבית משפט לתביעות קטנות וסעיף 11 לכתב התביעה המתוקן). התובע הושפל ובוזה והופלה לעומת אחרים רק בגלל שמוצאם וצבע עורם שונה משלו (סעיף 10 לכתב התביעה בבית משפט לתביעות קטנות, סעיף 14 לכתב התביעה המתוקן).

תמצית טענות הנתבעים

הנתבעים מנעו מהתובע להיכנס לבר שבבעלותם בשל התנהגות תוקפנית ואלימות מילולית נגד  צוות העובדים של הנתבעים. הסיבה היחידה לסירובם של הנתבעים להכניס את התובע לבר היתה התנהגותו האלימה והתוקפנית כלפי המארחת ואיומיו החוזרים והנשנים כי ינקום בבעלי המקום ועובדיו ויתבע, וחששם הטבעי של הנתבעים כי "אורח" אשר מתנהג בצורה כזו כבר בכניסה לבר יחריף את התנהגותו התוקפנית והאלימה לאחר מספר כוסות אלכוהול ויפגע בהנאתם ובטחונם של יתר המבלים בבר. בבר מבלים מדי ערב מאות אנשים מכל הצבעים, העדות והמינים. הקריטריון היחידי לכניסת מבלים לבר הוא הזמנה טלפונית מראש או מקום פנוי וגיל מתאים. התובע לא הופלה ולא נפגעה זכותו לכבוד ולשוויון. הסירוב להכניס את התובע לבר נגרם ממניעים ענייניים בלבד ולשם שמירה על הסדר הציבורי. אצל הנתבעת 1 אין מדיניות הפליה, אלא אך ורק אמצעי ביטחון שמטרתם שמירת הסדר הציבורי.

חזית המחלוקת

המחלוקת העיקרית בין הצדדים מתמקדת בסיבת הסירוב של הנתבעים להכניס את התובע למועדון. לשיטתו של התובע, הנתבעים סירבו להכניסו למועדון מטעמים של הפליה פסולה על רקע מוצא וצבע עור ומניעים גזעניים. לשיטתם של הנתבעים, הסירוב להכניס את התובע למועדון נבע בשל התנהגותו האלימה (מילולית) והתוקפנית ואין לו דבר וחצי דבר עם הפליה.

הרקע לחקיקת החוק והחזקות הקבועות בו

החוק נשוא התביעה נחקק כדי להתמודד, בין היתר, עם תופעת הגזענות וההפליה בכניסה למקומות ציבוריים.

תופעה זו היא פסולה ויש להוקיע, לגנות ולשרש גילויי גזענות והפליה מתוכנו.

בהצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התש"ס - 2000 (להלן: "הצעת החוק"), הוצע להחיל את החוק גם על עסקים פרטיים המחזיקים מקומות ציבוריים (כבענייננו) מאחר ועיקר התופעה החברתית השלילית מתרחשת במקומות שהם בבעלות פרטית.

לגבי האיזון הראוי בין עיקרון השוויון לחופש ההתקשרות נכתב בהצעת החוק:

"החוק המוצע מתווה איזון ראוי בין עיקרון השוויון לבין השמירה על חופש ההתקשרות. החובה שלא להפלות מוטלת על מי שפתח את שעריו לציבור הרחב. לפיכך מוצאים, למשל,  מתחולתו של החוק מועדונים או ארגונים, המבקשים לשמור על צביון חברתי מסוים."

החוק עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו המעגן את זכות כבוד האדם כזכות יסוד ויישומו של ערך השוויון כנלווה לערך כבוד האדם על דרך של הגנה מפני הפליה גם בתחום המשפט הפרטי.