פסק-דין בתיק א 1099/01

1.           התובע הגיש בתיק זה תביעה כנגד הנתבעת בה עתר לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב, עת נהג ברכב המבוטח על-ידי הנתבעת. בהסכמת הצדדים פוצל הדיון, באופן שבתחילה נדונה והוכרעה השאלה, האם התאונה בה נפגע התובע, הנה בגדר "תאונת דרכים", כמשמעותה בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: " החוק"). בהחלטתי מיום 16.3.05 קבעתי, כי אכן מדובר בתאונת דרכים במשמעות החוק. נותרה להכרעה שאלת הפיצויים להם זכאי התובע, בגין נזקי הגוף, שנגרמו לו כתוצאה מתאונה זו.

2.           העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

       א.    ביום 14.4.98 בעודו נוהג ברכב מסוג VOLVO (לוחית רישוי: 86-903-87), חש התובע כי הרכב "מקרטע" ולפיכך, עצרו לצד הכביש. בהמשך, עלה הרכב באש.

       ב.     למקום התאונה הגיעו ניידות משטרה, כיבוי אש ומגן דוד אדום והאחרונה פינתה את התובע לבית-חולים השרון. בחדר המיון נבדק התובע על-ידי פסיכיאטר, אשר אבחן אותו כסובל מ-"Acute stress reaction עם מצב דיסוציאטיבי ומוטיזם" (נספח א' לתצהיר עדותו הראשית של התובע (להלן: " תצהיר התובע")). התובע שוחרר למחרת מבית-החולים, עם המלצה "להמשיך מעקב רופא מטפל ופסיכיאטר".

       ג.     ביום 19.10.98, בעקבות "החמרה במצבי" (סעיף 6 לתצהירו), פנה התובע לרופא המשפחה, אשר הפנהו לייעוץ פסיכיאטרי, נוכח תלונותיו בדבר תסמינים פוסט טראומטיים. ביום 25.11.98 החל התובע לבקר אצל הפסיכיאטר ד"ר שטריך  (נספח ד' לתצהירו - המסמך בלתי קריא ולכן המסקנות לא ברורות). ביום 2.9.99 הפנה את התובע רופא המשפחה שלו, לאשפוז בבית חולים גהה (נספח ה' לתצהיר התובע). החל מ-5.9.99 (בסכום ביניים מבית-חולים גהה מיום 9.2.00 מצוין כי אשפוז היום החל ביום 28.9.99) ולפחות עד 3.3.02 (מסמך ד"ר אברמוביץ מיום 19.3.03) היה התובע מטופל בבית-החולים גהה במסגרת אשפוז יום (נספח ו' לתצהירו) (הצדדים חלוקים האם מדובר ב"אשפוז" או טיפול אמבולטורי ולגבי משכו). 

       ד.     ביום 30.1.00 פנה התובע אל המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בתביעה לקבלת קצבת נכות כללית. המל"ל קבע, כי לתובע תשולם קצבת נכות בשיעור של 100%, בהתחשב בדרגת אי הכושר הזמנית שנקבעה לו, החל מ- 1.10.00 ועד ל- 31.8.01. ביום 8.8.01 נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 100%, החל מ- 1.9.01. קביעת נכות זו, כשלעצמה, אינה רלבנטית לענייננו לאור הקביעה שמדובר בתאונת דרכים (ראו דוד קציר, פיצויים בשל נזקי גוף כרך א 309 (2003) (להלן: " קציר"); למשל, רע"א 5608/90 קורנהיל חברה לביטוח בע"מ נ' מזרחי, פ"ד מו(2) 107 (1992)).

       ה.     הדיון בתיק זה החל בבית-משפט השלום, שם מונה בתחילה פרופ' טיאנו, כמומחה מטעם בית-המשפט, לקביעת מצבו הרפואי של התובע בעקבות התאונה בתחום הפסיכיאטרי. פרופ' טיאנו הגיש חוות-דעת, אולם, זו נפסלה על-ידי בית המשפט (כב' השופטת אלמגור) ביום 3.5.00. לפיכך, יש להתעלם מחוות-דעת זו לכל דבר וענין. תחת פרופ' טיאנו, מונה ביום 7.5.00 פרופ' אבנר אליצור, כמומחה מטעם בית-משפט. פרופ' אליצור קבע בחוות-דעתו מיום 12.11.00 (נספח י"א לתצהיר התובע), כי התובע לוקה בהפרעות נפשיות, הגורמות לו לנכות תפקודית בשיעור של 50% וכי יש ליחס מתוך נכות זו 10% למצבו הנפשי עובר לתאונה. לבקשת התובע הועבר הדיון בתובענה לבית משפט זה.

3.           הפלוגתאות:

       א.    נכותו התפקודית של התובע.

       ב.     האם התאונה הנה תאונת עבודה.

       ג.     נזקי התובע.

4.           נכותו התפקודית של התובע:

       א.    פרופ' אליצור נתבקש, על-פי מינויו, לחוות דעתו בכמה נושאים: נכותו של התובע והקשר בינה לבין התאונה דנן, סיכויי שיפור או החמרה במצבו, מגבלותיו התפקודיות והצורך בטיפולים רפואיים בעתיד. פרופ' אליצור קבע בחוות דעתו (עמ' 5):

"בתאריך 1.4.98 נפגע בתאונה... הוא כנראה לא נפגע בגופו. עבר חוויה טראומטית שהיתה מלווה במצב דיסוציאטיבי, בסטופור, במוטיזם ובאמנזיה. בהמשך התפתחה תסמונת נפשית פוסט טראומטית טיפוסית שהיתה מלווה בסממפטומים של חרדה, התפרצויות זעם, סיוטים ביום ובלילה ונדודי שינה. הוא הופנה, כשנה וחצי לאחר מכן, לטיפול בבית חולים גהה. הוא נמצא בטיפול עד היום ולא חזר לתפקוד.

בנוגע לשאלת בית המשפט :

א. מר לוי לוקה כיום מבחינה נפשית מההפרעות הבאות:

לפני התאונה: Personality disorder paranoid and obsessive

 Anxiety disorder with panic attack and cardiopholia.

לאחר התאונה:Post traumatic stress disorder