פסק-דין בתיק א 10968/03

רקע עובדתי:

עסקינן בתביעה בגין אירוע תאונה מיום 27/2/01, עת רכב הנתבעים פגע מאחור ברכב של מוסכי שיא, הוא מבוטח התובעת.                                                                                                                                      

התובעת היא מבטחת הררכב בעת קרות אירוע התאונה.

הנתבע 1 הוא נהג רכב הנתבעים (להלן "הנתבע").                                                                             

נתבעת 2 היא בעלת הרכב ומעבידו של הנתבע בעת קרות התאונה (להלן "הנתבעת").                                                                                                     

צד ג' הוא אריה כהן, סוכן הביטוח של מבוטח התובעת.

אין מחלוקת שסוכן הביטוח אינו עובד במחלקת תביעות אצל התובעת, אלא מנפיק פוליסות עבור התובעת.

זמן מה לאחר התאונה פנה  צד ג' אל הנתבעת על מנת לקבל פיצוי בגין התאונה, לאחר שחברת הביטוח של הנתבעת, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, דחתה את דרישתו של סוכן הביטוח לקבל פיצוי בגין התאונה עבור המבוטח מוסכי שיא, והפנתה אותו אל הנתבעת.

לאחר הפעלת הפוליסה, בתאריך 8/8/01 שילמה התובעת למבוטח,  סך של 1831 ש"ח בגין אירוע התאונה (נספח ג' כתב התביעה).

בהמשך פנה שוב צד ג' לנתבעת, לטענתו על מנת לקבל פיצוי בגין ההשתתפות העצמית של המבוטח.                                                                                                                                           

בתאריך 18/11/01  לאחר מו"מ בין צד ג' למנהלה של הנתבעת, מר עופר אהרון,  שלח צד ג' מכתב לנתבעת (נספח א' לכתב ההגנה) בו נכתב :

" בהמשך לשיחתנו אנו מצהירים בזאת כי עם קבלת התשלום בסך 2083 ש"ח אין לנו או למבוטחנו תביעות נוספות לרכב.... בתאונה הנדונה מתאריך 27/2/01 ". 

ביום 5/12/01 שולם הסך הנ"ל למבוטח על ידי הנתבעת באמצעות שיק (נספח ב' לכתב ההגנה).   אציין שהנתבעת טענה בכתב ההגנה שלא שולם הסכום הנ"ל למבוטח, אך בסיכומיה זנחה טענה זו, ומשכך אין צורך לדון בטענה.

ביום 7/1/03 הגישה התובעת תביעתה, כתביעת שיבוב.

ביום 4/9/03 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע.

טענות הצדדים :

באשר לאחריות לתאונה מודה הנתבעת שפגע רכבה מאחור ברכב התובעת, אך טוענת שהדבר נגרם ככול הנראה שלא באשמת הנתבע.

מנגד טוענת התובעת, שמשלא הובאו ראיות נגדיות על ידי הנתבעת להפרכת אחריותו שהמלאה של הנתבע לתאונה, נושאת הנתבעת באחריות לתאונה.

הנתבעת טוענת שהמכתב שנשלח אליה על ידי צד ג' (נספח א' לכתב ההגנה) מהווה כתב שחרור וסילוק, שניתן בתמורה לתשלום ששילמה האחרונה.

לשיטתה כתב התחייבות זה מחייב לא רק את המבוטח אלא גם את התובעת מכוח אחריותה השילוחית, מאחר וצד ג' מהווה שלוח של התובעת. 

בהתאם, טוענת הנתבעת שעל מנת שהתובעת לא תהא אחראית למעשי סוכן הביטוח, על המבוטח לחתום על מסמך שמאשר שהסוכן הינו שלוח של המבוטח ולא של חברת הביטוח, ומשלא הובאה ראיה שכזו יש להסיק שסוכן הביטוח פועל כשלוח של התובעת לכל דבר ועניין.