פסק-דין בתיק א 109269/01

1.         התביעה שבפני, עניינה במכרז לאספקת טובין ושירותים, שפרסמה הנתבעת, בחודש יולי 1996, לפיו הוזמנו ספקים ליתן הצעות מחיר לאספקת סוגי הלבשה, המיועדים ליחידות המשנה של הנתבעת (להלן: "המכרז").

רקע עובדתי

2.         התובע, ניהל בתקופה הרלבנטית, עסק לייצור ושיווק בגדים בשם "אופנת אנדי".

הנתבעת הינה מדינת ישראל, משרד העבודה והרווחה - היחידה למינהל ומשק, אשר פרסמה את המכרז שהיה מיועד, למוסדות למפגרים, לחוסים ולשיקום-   שהן יחידות באמצעותן היא פועלת   (להלן: "יחידות המשנה").

3.         ביום 16.8.1996 או בסמוך לכך, הגיש התובע את המסמכים הדרושים לצורך השתתפות במכרז, כאשר הוא חתום על טפסי המכרז המציגים את תנאי הסף והתנאים הכלליים לזוכה במכרז.

            ביום 18.11.1996 נשלחה לתובע הודעה על זכייתו במכרז.

4.         התובע שסבר, כי מרגע שזכה במכרז, התגבש בין הצדדים חוזה המחייב את הנתבעת להזמין באמצעותו את הסחורה המפורטת במכרז, הגיש תביעתו זו בטענה, כי הנתבעת הפרה את החוזה עמו, לאחר שלא הזמינה ממנו ולו פריט לבוש אחד.

טענות הצדדים

5.         התובע טוען, כי מיום שנשלחה אליו הודעת הזכייה במכרז, הפך המכרז לחוזה מחייב בינו לבין הנתבעת וכי לפי תנאי החוזה ונוסחם, התחייבה הנתבעת להזמין את הסחורה המפורטת במכרז,  מהתובע.

לטענתו, הפרה הנתבעת את החוזה הפרה יסודית, כאשר לא רכשה ממנו ולו פריט לבוש אחד וכי נגרמו לו נזקים כספיים רבים, בשל העובדה כי הסתמך על זכייתו במכרז והשקיע ממיטב כספו, בהזמינו כמות גדולה של מכנסיים, בכדי להיערך כראוי לאספקת הסחורה ולעמוד בתנאי המכרז.

עוד טוען התובע, כי לאחר מספר שנים, בהן הנתבעת לא רכשה ממנו את פריטי הביגוד שייצר, והסחורה "שכבה" במחסן בו אוחסנה, היא העלתה עובש ולא היתה ראויה יותר לשימוש ולפיכך, הוא נאלץ למכור אותה ל"מאכר" בשווי של 7% מערכה המקורי. 

לאור האמור, מבקש התובע פיצוי מלא בגין נזקיו, בהתאם לסעיפי החוק המפורטים להלן:

א.      פיצוי עקב הפרת חוזה מכוח סע' 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970 (להלן: "חוק התרופות").

ב.      פיצוי ללא הוכחת נזק, מכוח סע' 11 לחוק התרופות, בשל ביטול חוזה עקב הפרת חיוב לספק או לקבל נכס או שירות.     

ג.        פיצוי בגין עוגמת נפש מכוח סע' 13 לחוק התרופות.

הנתבעת לעומת זאת טוענת, כי המכרז לא נועד ליצור התחייבות להזמנת מוצרים ואינו מהווה חוזה רכישה מחייב, וכי אין בהודעת הזכייה ששלחה לתובע, משום התקשרות עמו  בפועל, אלא אפשרות להתקשרות בלבד.

לטענתה, המכרז פורסם במטרה להרכיב רשימת ספקים פוטנציאליים, אשר עמם יוכלו יחידות המשנה שלה להתקשר, לצורך הזמנת ביגוד, מבלי שיהיה צורך לצאת במכרז חדש בכל התקשרות, לפיכך, זכייתו במכרז, העניקה לתובע רק את הזכות להיכלל ברשימת הספקים של הנתבעת (ביחד עם שלושה ספקים נוספים).

דיון

6.         המחלוקת בתביעה דנן, מתמקדת בשתי שאלות עיקריות:

א.                  האם נכרת בין הצדדים חוזה מחייב לביצוע הזמנות ביגוד מהתובע.

ב.                  האם הוכיח התובע את הנזק שנגרם לו.