פסק-דין בתיק א 1083/05

1.          לפני בקשה לביטול החלטת בוררות ולמתן הוראות למשיב 1, הוא הבורר (ולהלן - " הבורר"), לרבות הוראה להמשיך ולדון בבוררות ולהכריע בסכסוך בין הצדדים לגופו.

רקע עובדתי

2.          בין המבקשים (להלן: " קדוש") לבין המשיב 2 (להלן: " קרטה") והמשיבה 3 (להלן: " ברדוגו") נתגלע סכסוך שעניינו, בתמצית, טענתם של קדוש, כי קרטה וברדוגו הפרו כלפיהם חוזי מכר מקרקעין ובניה, ולפיכך הם זכאים לפיצויים. קדוש טוענים כי קרטה וברדוגו, שהיו המוכרים, התרשלו כלפיהם או לא קיימו את הבטחותיהם וגרמו להם לנזקים.

בשני ההסכמים בין הצדדים מופיעה תנייה זהה, לפיה "באם תתעוררנה מחלוקות ויתעורר הצורך בכך, הצדדים יפנו תוך 21 ימים לבורר עו"ד שלמה נשר מחדרה המוסכם עליהם... וכן מוסכם כי הצדדים יכבדו מיידית את החלטת הבורר" (סעיף 18 להסכם המכר מיום 21.5.04 וסעיף 15 להסכם הבנייה מיום 23.5.04).

3.          כפי שעולה מתצהירו של דוד קדוש המצורף לבקשה דנן, ביום 24.1.05 פנו קדוש לבורר בעקבות מחלוקות בין הצדדים. עקב קביעת הבורר, שלא ניתן לקיים את הליך הבוררות בטרם יחתמו הצדדים על הסכם בוררות, ומאחר שקרטה וברדוגו לא חתמו על הסכם כזה, פנו קדוש לבית המשפט בבקשה (ת"א (חי') 406/05) למינוי הבורר כבורר מוסכם. בהחלטתו מיום 6.7.05, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ע. גרשון), כי הליך זה לא צריך היה להינקט מלכתחילה, וכי אינו " רואה כל צורך למנות בורר כמבוקש משום שהצדדים כבר מינו את עו"ד שלמה נשר כבורר ולכן כל שצריך עתה לעשות הוא לפעול כמוסכם על ידי הגשת תביעה והתייצבות בפני הבורר".

4.          ביום 19.7.05 הגישו קדוש את תביעתם לבורר, אולם עד כה לא התקיימו לפניו דיונים לגופו של סכסוך, וזאת בין היתר בשל עיכוב ניכר בהגשת כתבי ההגנה מטעם קרטה וברדוגו ואי תשלום שכר טרחת הבורר על-ידם.

5.          ביום 14.8.05 הגיש קרטה לבורר בקשה לעיכוב ההליכים נגדו, וזאת עקב צו כינוס נכסיו של קרטה, שניתן ביום 31.5.05 במסגרת תיק פש"ר (חי') 479/05. כן הוצג לבורר מכתב מאת הכנ"ר מיום 11.8.05, המופנה לקדוש, ובו נזכר צו כינוס הנכסים והובהרה זכותם של קדוש להוכיח את חובם לפני הכונס.

             בעקבות הודעה זו, ולאחר דיון שהתקיים אצל הבורר, ניתנה ביום 19.9.05 החלטת הבורר, לפיה הוא " נאלץ על כן להפסיק נגד קרטה את הליכי הבוררות אף כי טרם החלה לגופו של עניין". בהמשך החלטתו חזר הבורר על הקביעה לפיה נדרשים הצדדים (להוציא קרטה, כמובן) לחתום על הסכם בוררות, וכן כי על ברדוגו לשלם את חלקה בשכר טרחת הבורר, וזאת כתנאי להמשך קיום הליכי הבוררות לפניו.

6.          כנגד החלטה זו של הבורר הוגשה בקשתם של קדוש, המונחת לפניי. בבקשה שכותרתה היא "בקשה לפי סעיף 24 לחוק הבוררות", מבקשים קדוש כי אורה לבורר לדון לגופה בתביעתם גם ככל שהיא מופנית כלפי קרטה, וכן כי הבורר ינקוט כלפי ברדוגו את הסנקציות הקבועות בסעיפים ט'-י' לתוספת לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: " חוק הבוררות") בשל העובדה שכתב הגנתה הוגש, לכאורה, שלא במועד ושלא כדין.

7.          איפשרתי למשיבים להגיש תגובותיהם לבקשה.

לתגובתו של הבורר, צורפה החלטה נוספת מטעמו מיום 11.11.05 (ניתנה לאחר מועד הגשת הבקשה), בה הוא שב ומתנה את המשך קיום הבוררות בחתימתם של קדוש וברדוגו על הסכם בוררות ובתשלום יתרת שכר טרחתו על-ידי ברדוגו.

קרטה, בתגובתו, חזר על הטענה כי בשל צו כינוס הנכסים שהוצא נגדו, הרי שעל קדוש להפנות את כל תביעותיהם כלפיו אל הכנ"ר.

ברדגו, בתגובה מטעמה, טוענת כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לשאת בשכר טרחת הבורר, ומבהירה כי תסכים לחתום על הסכם הבוררות, בכפוף להתקיימות מספר תנאים המפורטים בגוף התגובה.

דיון והכרעה

8.          אפתח בכך כי על אף שלפי כותרתה מתיימרת הבקשה להיות מוגשת לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, שעניינו ביטול, תיקון, השלמה והחזרה לבורר של פסק בוררות, הרי שהאופן בו הוגשה אינו עונה על מידת הפירוט הנדרשות לפי תקנה 9 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968, המחייבת כי בקשה כגון דא תנקוב מהן העילות מבין אלה המפורטות בסעיף 24 לחוק הבוררות, אשר עליהן היא נסמכת.

הטענות לגבי אופן ניהול הבוררות

9.          כאמור, מבקשים קדוש כי אורה לבורר לנקוט בסנקציות נגד ברדוגו בשל אי תשלום שכר הבורר על-ידה, ובשל העובדה שכתב ההגנה מטעמה הוגש באיחור ואף הומצא באמצעות פקסימיליה, בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

             סבורה אני, כי טענות מעין אלה אינן יכולות למצוא אכסניה הולמת באיזו מן העילות המפורטות בסעיף 24 לחוק הבוררות, וזאת בפרט כאשר עסקינן בהליך שעודנו מתנהל אצל הבורר.

             למעלה מן הצורך אוסיף, כי הסמכויות אותן מבקשים קדוש כי הבורר יפעיל, שעניינן מחיקת כתב ההגנה של נתבע (לפי סעיף ט' לתוספת) ודיון בהעדר צד שלא התייצב (לפי סעיף י' לתוספת), הנן סמכויות שברשות, ולעניין זה הלכה פסוקה היא, כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות הבורר (וראו בספרה של פרופ' ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה שלישית, עמ' 426-425), ואף לא ימיר את שיקול דעת הבורר בעניינים טכניים של ניהול הבוררות, בדעתו שלו. בהקשר זה אף יצוין, כי לפי סעיף יד' לתוספת לחוק הבוררות, אין הבורר קשור בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט, ולפיכך המצאת כתב ההגנה באמצעות הפקסימיליה, גם אם מנוגדת היא לתקנה 497א לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי היה הבורר לאשרה בכך שלא פסל את כתב ההגנה.

שכרו של הבורר