פסק-דין בתיק א 10787/06

1.       התובע, יליד 27.2.83 נפגע בתאונת דרכים ביום 19.6.01.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק.

2.       הפגיעה

          א.       התובע נפגע בראשו, אך למעט המטומה במצחו ורגישות במישוש מעל עמוד שדרה צווארי, מרפק שמאל וברך לא נמצא בחדר מיון כל ממצא פתולוגי והוא שוחרר עם המלצות להמשך מעקב בקופ"ח, 7 ימי מנוחה ואנלגטיקה.

          ב.       התובע היה באי כושר עד יום 25.6.01.

          ג.        התובע המשיך להתלונן על כאבי ראש וביום 17.8.02 אושפז למשך יומיים, עקב התקף פרכוסים, אשר לא חזר על עצמו.

          ד.       מאחר והתאונה היתה תאונת עבודה כמשמעה עפ"י דין, עמד התובע בפני ועדה רפואית של המל"ל שהעריכה נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 10%. המל"ל ערער על הקביעה וועדה רפואית לערערים קבעה כי לא נותרה לתובע נכות לצמיתות.

                    התובע ערער לביה"ד האזורי לעבודה שהחזיר הדיון לועדת העררים שבסופו של יום קבעה לתובע נכות בשיעור 10% עפ"י תקנה 34 (ב) לתקנות המל"ל לפיה "ישנם סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה".

          ה.       נכות זו מחייבת גם בתביעה שלפני מכח סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד.

3.       נזקים

          א.       בעת התאונה עמד התובע לפני גיוסו לצה"ל ועבד בחברת קייטרינג.

          ב.       עם גיוסו לצה"ל התגייס התובע לקורס קדם צבאי לקראת שירות בגלי צה"ל, אך לאחר כחודש הודח. לטענת התובע, הודח בשל מגבלותיו כתוצאה מהתאונה, אך טענה זו לא הוכחה. התובע גם הודה כי באותה עת נופו 5 או 6 מועמדים נוספים ללא תאונת דרכים ידועה בעברם.

          ג.        כאמור בכתב התביעה "עובר לתאונה היה התובע בריא בגופו ובנפשו ועבד כמלצר" (סעיף 6). התובע חזר על הדברים בחקירתו (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 1-4).

          ד.       בחקירתו הנגדית הסתבר כי בעברו קרע רצועה בברך ימין שחייב ניתוח, הפרופיל הרפואי שלו הורד בשל כך ל- 72 ולמרות טענתו כי פגיעה זו לא הפריעה לו כלל ועיקר, 4 חודשים בלבד לפני התאונה פנה לשלטונות צה"ל בבקשה לזימון נוסף לועדה רפואית שתעדכן הפרופיל הרפואי שלו לאור ניתוח צפוי בקרסול.

                    מסתבר כי הן ב- 95 והן ב- 97 סבל התובע מבעיות אורתופדיות ו "מאז מוגבל בפעילות פיזית" (נ/3).

                    התובע שהעיד על הפגיעה בברך (עמ' 6 לפרוטוקול) "נזכר" בפגיעה בקרסול רק כשעומת עם מכתביו לשלטונות צה"ל (עמ' 2 לפרוטוקול).

                    הפגיעות בעברו של התובע הן אמנם בתחום האורתופדיה, ללא קשר לפגיעותיו הקוגנטיביות בתאונה הנדונה, אך כל נסיון להסביר העלמת מצב זה אינו ראוי ואינו פותר את התמיהה לפיה מצהיר התובע על מגבלות לפי הצורך.

                    בתצהירו ציין התובע פרופיל רפואי זמני 24 למשך שנה כשרק בחקירתו הנגדית הסתבר כי שוחרר לצמיתות (עמ' 10 לפרוטוקול משורה 22 עד עמ' 11 לפרוטוקול שורה 6) ולא הובהר מדוע.