פסק-דין בתיק א 10786/05

1.         תביעה על חוב שירותי סלולר, שהוגשה כנגד הנתבעת 1, היא החברה שהתקשרה בהסכם עם התובעת, וכנגד בעל המניות היחיד בחברה ומנהלה, הוא הנתבע 2.

2.         התביעה הוגשה במקור בבית המשפט השלום בתל אביב והועברה לחיפה מטעמי סמכות מקומית. בישיבת ה - 3.4.05 הסביר ב"כ הנתבע 2 כי הנתבעת 1 אינה פעילה כבר מזה שנה. בתאריך 16.8.05 ניתן פס"ד כנגד הנתבעת 1 שלא התגוננה. נותר לדון בתביעה כנגד נתבע 2.

3.         הצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק הדין בדרך הקבועה בסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, והגישו סיכומים בצירוף מסמכים.

4.         התובעת מבקשת לחייב את הנתבע חרף העובדה שחתימתו  אינה מתנוססת על הסכם ההתקשרות עמה (נספח ב' לסיכומי התובעת). על אותו הסכם הוטבעה חותמת החברה היא נתבעת 1 וצויין שמה בכתב יד בתורת הלקוחה. במקום אחר צויין אף שמו של הנתבע 2 בתורת הלקוח או מורשה החתימה אך הכל ללא חתימתו. למעשה, אין חולק כי ההתקשרות  היתה עם החברה, וכי השירותים  והמכשירים הוזמנו על ידי החברה. אף אין חולק כי הנתבע לא חתם על כתב ערבות בו נטל על עצמו ערבות אישית  כלפי התובעת לחיובי החברה (נתבעת 1). אלא מאי?: התובעת מבקשת לחייב הנתבע 2 מכח אחריותו האישית, ולחלופין מכח דיני הרמת מסך.

5.         לטענת התובעת, נקלעה הנתבעת 1 לקשיים וחדלה מפעילות כבר בחודש ינואר 2004, כאשר הנתבע 2 הזמין מכשירים חדשים ולמעשה יצר את כל החוב בתקופה שלאחר הפסקת פעילות החברה; הכל תוך ידיעה כי החברה אינה סולבנטית ויצירת מצגי שווא כלפי התובעת. התובעת טוענת כי אף ראוי לחייב הנתבע אישית מכח עוולת התרמית.

6.         לסיכומי התובעת צורפו מסמכים שנועדו לתמוך בטענותיה לגבי מועד הפסקת הפעילות של נתבע 2 בחברה (ינואר 2004), ולגבי מועד הפסקת הפעילות העסקית של החברה במרץ 2004. צורף תמליל הקלטת שיחה עם הנתבע 2, חשבונות ודוחות מע"מ  של  החברה, אישור רו"ח של החברה, וטפסי 106 של הנתבע 2.  צורף גם תדפיס פירוט חוב ללקוח  המפרט חובות הנתבעת 1 בגין שירותים ובגין ציוד.

7.         מתמלילי שיחות נוספים שצרפה התובעת, ביקשה ללמוד על כך שהנתבע הבטיח מספר פעמים להסדיר את החוב בו הודה, וזאת לאחר אפריל 2004. לטענתה פעל הנתבע בכוונת מכוון, כדי להונות אותה ולהמשיך לצרוך שירותי הסלולר שסיפקה לחברה, ללא כל כוונה לשלם עבורם. עם זאת אציין כי תמלילי השיחות שלאחר אפריל, מתייחסים לשיחות שבין 5.5.04 ועד 27.6.04,  כאשר בשיחה האחרונה ביקש הנתבע 2 מנציגת התובעת, שאם לא ישלם החוב עד מחר, תדאג לניתוק הקווים כולם (כאשר מדובר על 6 או 7 מכשירים).

8.         התובעת בסיכומיה ביקשה להבחין בין בעלי חברות המפסיקים פעילות חברה בלית ברירה, תוך נסיון כושל לשקם החברה, ובכך גורמים חסרון כיס מסויים לספקים למיניהם; לבין בעלי חברה העושים שימוש ציני במסך ההתאגדות לשם הונאת נושים. עוד ציינה העובדה הרלוונטית כי מדובר במנהל ובעל מניות יחיד. לטענת התובעת, הציג עצמו הנתבע כמנהל הנתבעת 1 ואף יצר מצג לפיו הנתבעת 1 פעילה עסקית והתקשר בהסכמים לשדרוג המכשירים בשנת 2004, לאחר שידע על הקריסה העסקית והפסקת הפעילות של החברה. התובעת הפנתה לאסמכתאות לגבי הרמת מסך וייחוס חובות החברה לבעלי מניות, וכן לאסמכתאות שעניינן הטלת חבות אישית על אורגאנים של החברה. עוד אציין כי התובעת ביקשה להוכיח עירוב נכסים בין הנתבע 2 לנתבעת 1, כאשר צורפו פלטי חשבון הבנק, מהם עולה כי פעילות החברה נוהלה מחשבונו הפרטי של נתבע 2.

9.         הנתבע 2 ציין כי אמנם הנתבעת 1 הפסיקה פעילותה רשמית בסוף מרץ 2004, אך בפועל הוסיפה להתנהל עוד מספר חודשים (צורפו דו"חות מע"מ, כאשר הדו"ח האחרון ובו חיוב מס תשומות הינו לחודשים 8/04-7).  עוד ציין הנתבע 2 כי בפירוש לא הוקמה החברה כחברת קש שהוקמה לצורך הונאת נושים וכי פרעה חובותיה משנת 2002 ועד שנת 2004 (כולל לתובעת).

10.        הנתבע 2  הפנה לכך כי חלק מן החובות כלל אינם חובות שירותים, אלא חובות בגין ציוד שסיפקה התובעת לנתבעת 1, ושהאחרונה היתה אמורה לשלם עבורו ב - 36 תשלומים. היינו מדובר בחובות וריביות שנוצרו בגין התחייבויות הרבה לפני שמי מן הנתבעים היה מודע לכך שהנתבעת 1 תחדול מפעילות עסקית. מוסיף הנתבע כי אכן ניסה לפרוע מכיסו חובות החברה והבטיח לנסות להסדיר חובה אך כשל, והכשלון העסקי בוודאי שאינו עילה להרמת מסך ההתאגדות. הנתבע הוסיף כי טענת התובעת העיקרית נוגעת לכך שמשדרוג המכשירים בשנת 2004  יש ללמוד על הכוונה המודעת להונות אותה, ואולם התובעת עצמה היתה מודעת למצבה הכלכלי הלא יציב של הנתבעת 1 כאשר החל מאוקטובר 03 החלו לחזור הוראות קבע, היינו התובעת עצמה  היתה נכונה ליטול הסיכון העסקי  הכרוך בכך, מתוך תקווה ואמונה שהחובות יפרעו.

11.        לאחר ששקלתי הנתונים שנפרסו בפניי, וטענות הצדדים,  מצאתי לנכון לחייב את הנתבע 2 לשלם אישית חלק מחובה של הנתבעת 1 כלפי התובעת. אני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת סך כולל ערך דהיום של 8,500 ש"ח.  כמו כן ישא הנתבע בשכר טרחת עו"ד בשיעור 1,500 ש"ח ומע"מ. אין צו נוסף להוצאות פרט להחזר אגרה (בשיערוך) בה נשאה התובעת. הסכומים שנפסקו לעיל ישולמו בתוך  30 יום שאחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום כ"ב בכסלו, תשס"ז (13 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים.

הקלדנית: גלית כ. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: