פסק-דין בתיק א 1077/07

רקע :

1.         בכתב התביעה בת.א. 1077/07, אשר הוגש בבימ"ש זה, נתבעים פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו למשיב, על פי הנטען, בתאונה שאירעה ביום 11.1.01.

2.         תחילה, הגיש התובע תביעה, לבימ"ש השלום בנצרת (אשר הועברה לבימ"ש השלום בבית שאן), בעילה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " הפלת"ד"). לאחר שהחמיר מצבו של התובע (לטענתו), התביעה אשר הגיש לבימ"ש השלום בוטלה, על פי בקשתו ותובע הגיש תביעה חדשה לביהמ"ש המחוזי בנצרת, באותה עילה (להלן: " תביעת הפלת"ד").

תביעתו נדחתה, לאחר שביהמ"ש המחוזי בנצרת לא האמין לגרסת התובע באשר לאופן בו אירעה התאונה.

3.         התובע טוען בתביעתו (סעיף 5), כי האירוע בו הוא נפגע מהווה תאונת דרכים והתביעה דנן, אכן, נפתחה כתביעה על פי הפלת"ד. עם זאת, אין התובע תובע את חברת ביטוח, מבטחת הרכב אשר, לטענת התובע, ממנו נפגע ויש להניח כי נפקד מקומה של חברת הביטוח, לאור דחיית תביעת הפלת"ד, כאמור לעיל.

אומר כבר כעת, כי ברי, שלאחר דחיית תביעת הפלת"ד, אין התובע יכול להגיש תביעה נוספת בעילה זו.

לשיטת ב"כ התובע, מאחר שתביעתו הינה תביעה כנגד הרופאים שטיפלו בו לאחר האירוע, אין התביעה נופלת בגדר תאונת דרכים אלא היא תביעת נזיקין "רגילה".

4.         כתב התביעה מציין, באופן כללי ביותר טענה לפיה כל בתי החולים שטיפלו בו התרשלו וצורפה אליו חוו"ד רפואית, שנערכה ע"י פרופ' דוד מנדס, מומחה בכירורגיה אורטופדית, לפיה נכותו הצמיתה, בגין פגיעה בברכו, הינה בשיעור 80%.

הבקשה :

5.         בבקשה זו, אשר בפניי (בש"א 4192/08), מבקש הנתבע 2, ביה"ח המרכזי הרפואי העמק, עפולה (להלן: " ביה"ח"), לדחות את התביעה על הסף, בשל מספר נימוקים:

א.         התיישנות ו/או שיהוי, לאור כך שהתביעה הוגשה סמוך לתום 7 שנות ההתיישנות, הקבועות בחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958.

ב.         העדר חוו"ד רפואית לתמיכה בענין שברפואה, לאור כך שחווה"ד אשר צורפה לכתב התביעה איננה מבססת טענה לרשלנות כנגד המבקש.

ג.          דחייה בשל עיקרון ייחוד העילה, לאור טענת המשיב והאמור בחוו"ד המומחה מטעמו, לפיו בדק המומחה את התובע עקב פגיעה שנפגע התובע בתאונת דרכים. לטענת המבקש, לאור עיקרון ייחוד העילה, אם בתאונת דרכים מדובר, פשיטא שלא ניתן להגיש תביעה כנגדו. מוסיף המבקש וטוען, כי קיומו של פס"ד הדוחה את תביעת המשיב בעילה של תאונת דרכים, אינו מחייב את המבקש.

תשובת המשיב :

6.         להלן תשובות המשיב לכל אחת מהטענות הנ"ל, כסדרן.

א.         התביעה הוגשה בטרם עברו 7 שנות ההתיישנות. השיהוי מוסבר בתביעה הקודמת אשר הוגשה ובפרק הזמן אשר לקח לבררה, עד שנדחתה.

ב.         חווה"ד שצורפה לתביעה דנה ברשלנות הרופא אשר טיפל במשיב בחדר המיון בביה"ח, שהתרשל באבחון הנזק שנגרם לברכו של המשיב וכך אובחן הנזק רק למחרת בבוקר ע"י רופא קופ"ח. לטענתו, פרופ' מנדס מפרט "בעדינות" אך במפורש, את רשלנות ביה"ח.

ג.          בתשובתו לטענה השלישית, מבהיר ב"כ המשיב, כי התביעה לא הוגשה על פי חוק הפלת"ד, שכן היא לא הוגשה בגין האירוע בו הוא נפגע, אלא בגין רשלנותם של הרופאים אשר טיפלו במשיב, לאחר פגיעתו.

דיון והחלטה :