פסק-דין בתיק א 107574/98

מבוא

1.         התובע, יליד 1936, נפגע בשתי תאונות דרכים. האחת ביום 3.5.95 (להלן: התאונה הראשונה), אשר בגינה  אחראית הנתבעת 1. השנייה ביום 24.8.97 (להלן: התאונה השנייה), בגינה אחראית הנתבעת 2.

2.         הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות ועל כן המחלוקת נסבה רק בשאלת גובה הנזק.

3.         עובר לתאונה הראשונה היה התובע עצמאי ובעלים של עסק לשירותי מחשב בירושלים. אשתו של התובע הייתה שותפתו ועבדה עמו בעסק. התובע טוען כי בעקבות הפגיעה  בתאונות נאלץ לסגור את עסקו ונותר ללא פרנסה של ממש.

הפגיעה והנכות הרפואית

4.         בתאונה הראשונה נפגע התובע בעת שרכב תוך כדי עבודתו על קטנוע ורכב פגע בו מאחור. התובע הגיע למיון בבי"ח הדסה ושם נמצאה רגישות קלה בעמ"ש צווארי ופצע שפשוף בברך שמאל שעבר חיטוי והתובע שוחרר לביתו.

5.         בתאונה השנייה נפגע התובע בעת שנסע ביחד עם רעייתו ברכבם. בתעודת מד"א, כמו גם בתעודת חדר מיון, ישנה תלונה על פגיעה בכתף. בחדר המיון התלונן התובע גם על כאבים ביד ימין ובצוואר. בבדיקה במיון נמצאה רגישות קלה בתנועות הצוואר ללא הגבלת תנועות וכן תנועות טובות בכתף והתובע שוחרר לביתו.

6.         התובע הגיש תביעתו ביום 4.11.98 ובמסגרתה ביקש מינוי מומחים בתחומים האורטופדי, הנוירולוגי וא.א.ג.

בתחום האורטופדי

7.         בתחום האורטופדי מונה ד"ר אבנטוב כמומחה מטעם בית המשפט. ד"ר אבנטוב בדק את התובע בסוף שנת 1999 ומצא כי לתובע:

10% נכות לפי סעיף 37 (5) א' בגין הגבלת תנועות בצוואר.

5% נכות לפי סעיף 41 (4) ג' בגין הגבלת התנועות בכתף.

10% נכות לפי סעיף 37 (7) א' בגין הגבלת תנועות בעמ"ש מותני.

סה"כ נכותו האורטופדית המשוקללת נשוא התאונה, על פי חוות הדעת, עומדת על 23% נכות.

8.         המומחה מציין בחוות דעתו בפרק הבדיקה כי תגובות התובע לכאב מוגזמות וכי הוא מבצע תנועות מוזרות בתגובה לניקוש על החוליות אך בתצפית נראה קצת יותר חופשי בתנועות הגם שנצפתה הגבלה בכתף ימין, בעמ"ש צווארי ומותני.

9.         בתשובה לשאלות הבהרה, שנשלחו אל ד"ר אבנטוב על ידי ב"כ הנתבעת 2 ו - 3, מיום 9.4.00, משיב המומחה כי אכן בהעדר חומר רפואי המתייחס לממצאים או תלונות בגב תחתון בתאונה השנייה הוא רואה להפחית את אחוזי הנכות ועל כן הנכות המשוקללת עומדת על 14.5%.

10.        בהמשך, ביום 25.8.00 השיב המומחה על שאלות הבהרה שנשלחו לו על ידי ב"כ התובע. בתשובותיו ראה לתקן את חוות דעתו באופן שהוא חוזר לחוות דעתו המקורית וקובע 10% נכות בעמ"ש מותני אך זאת בשל התלונות על פגיעה באזור זה בתאונה הראשונה. על כן סה"כ נכותו של התובע בתחום האורטופדי הועמדה על 23% נכות.

בתחום הנוירולוגי

11.        בתחום הנוירולוגי מונה ד"ר מיכאל טאובר. ד"ר טאובר בדק את התובע ביום 20.10.99. בחוות דעתו לא מוצא המומחה לייחס את כאבי הגב בעמ"ש מותני, עליהם מתלונן התובע, לתאונה השנייה. המומחה אף ראה לקשור בין כאבי הצוואר עליהם התלונן התובע לבין התאונה וזאת לאחר שנצפתה הגבלה קלה מאד בתנועות עמ"ש צווארי.

המומחה רואה לקשור בין הפגיעה בתאונה השנייה לבין כאבי הראש עליהם הוא מתלונן מאז, אך לא ראה לקשור בין האוטם הלאקונרי שהודגם בבדיקת ה - CT -לתאונה. זאת בשל מספר סיבות כפי שהוא מפרט בחוות דעתו ובין היתר מיקום הפגיעה, מיקום האוטם וסוגו וכן עברו הרפואי של התובע אשר יש בו כדי להצביע על סבירות בהיווצרות אוטם ללא כל קשר לפגיעה בתאונה. את נכותו של התובע קובע המומחה כדלקמן:

7.5% נכות לפי סעיף 37 (5) א' בהתאמה בגין הגבלה קלה של תנועות עמ"ש צווארי.