פסק-דין בתיק א 10756/06

א)         מהות התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

1)         בפני תביעה למתן סעדי עשה וסעדים מניעתיים וכן לתשלום פיצויים והוצאות שעילתה נזקי דליפה ורטיבות בדירת התובע.

כנטען בכתב התביעה דירתם של הנתבעים ממוקמת מעל דירת התובע בבניין מגורים ברח' סוקולוב בת"א (להלן בהתאמה "דירת הנתבעים" "דירת התובע").

2)         התובע טוען כי החל מחודש אוקטובר 2004 התגלו בתיקרת דירתו כתמי רטיבות שמקורם בדירת הנתבעים ואלו אף הבטיחו באופן חוזר ונשנה כי יפעלו לפיתרון הבעייה.

            לגירסת התובע חרף פניותיו הרבות לנתבעים בכתב ובע"פ, לא נפסקה תופעת הרטיבות בדירתו.

התובע טוען כי לא זו בלבד שתופעת הרטיבות נמשכה, אלא שהנתבעים נמנעו מלפעול ע"פ הנחיות מקצועיות שקיבלו מבעלי מקצוע שאליהם פנו.

3)         לגירסת התובע השיבו הנתבעים פניו ריקם שעה שהציע למנות מומחה מוסכם אשר יקבע מהם התיקונים הדרושים לצורך הסרת מפגעי הרטיבות, ובנסיבות אלו פנה למומחה מטעמו אינג' מיכאל רוזנפלד (להלן: "המומחה").

המומחה סקר את דירת התובע והן את דירת הנתבעים וביום 8/12/05 הוציא תחת ידיו חוו"ד מקיפה לפיה ייחס את תופעת הרטיבות בדירת התובע, למוקד חדירת מים הנמצא באזור חדר הרחצה של דירת הנתבעים. המומחה מצא כי אריחי הריצוף בחדר האמבט הונחו על תשתית בלתי מתאימה, ולא נאטמו כדבעי.

כמו כן נמצא כי גם קירות חדר האמבט ספוגים במים אשר פגעו גם בצנרת.

המומחה תיעד במלל ובתמונות את הממצאים שנגלו לעיניו בדירת התובע ובכלל זה רטיבות מסיבית בתיקרת חדר השינה שפגעה גם בארון הבגדים וכן רמות רטיבות חריגות שנמדדו בריצפת חדר האמבט בדירת הנתבעים ובקירותיו.

חוו"ד הנ"ל צורפה לכתב התביעה.

4)         בכתב התביעה טען התובע כי הנתבעים ביצעו כלפיו עוולת מיטרד ליחיד הכרוכה באובדן הנאה מדירתו ופגיעה ביכולת השימוש בה וגרמו נזקים לארון הבגדים ותכולתו.

התובע עתר למתן סעדי עשה לפיהם יחוייבו הנתבעים בביצוע עבודות תיקון יסודיות בדירתם על פי ההנחיות שקבע המומחה, ובצידם עתירות למתן צווי מניעה להפסקת שימוש במתקנים הגורמים לרטיבות בדירתו.

5)         בצד אלו, עתר התובע עורך דין ע"פ משלח ידו, גם לפסיקת פיצויים בגין נזקיו ובכלל אלו הפסד ש"ע של התובע בסך 5,000 ש"ח פיצוי בגין גריעת הנאה ועוגמת נפש בסך 12,880 ש"ח, פיצויים לדוגמא בסך 20,000 ש"ח, החזר סכום תיקונים שביצע התובע בדירתו בסך 2530 ש"ח, שיפוי בגין נזקים לארון הבגדים ותכולתו בסך 3,130 ש"ח וכן החזר עלות שכרו של המומחה בסך 4,085 ש"ח.

6)         בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי לקחו אחריות למוקדי הנזילה בדירתם ופעלו לניטרולם. כמו כן נטען כי לא התעלמו ממצוקת התובע ואיפשרו למומחה מטעמו לבקר בדירתם.

לגירסת הנתבעים אותרה בחודש נובמבר 2005 דליפה בצינור מים בדירתם, זו תוקנה ולטעמם בכך הגיעו הפרשה לידי סיום.

7)         אשר לסעדים המתבקשים, הכחישו הנתבעים את הממצאים והמסקנות בחוו"ד המומחה וטענו כי אין לחייבם בביצוע תיקונים מקיפים, כפי שקבע המומחה, שעה שמקור הנזילה אותר ותוקן.

אשר לתביעות  הכספיות ,אלו הוכחשו בטענה כי רוב הסכומים מופרכים ומוגזמים.

ב)        דיון והכרעה

1)         בעלי הדין הביאו את גירסאותיהם בתצהירי עדות ראשית.