פסק-דין בתיק א 10751/05

1.         זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שארעה לגב' אלנקווה בת שבע (להלן: "התובעת"), ילידת 1939, ביום 24/11/03.

2.         ב"כ הצדדים נתנו הסכמתם לניהול ההליך בדרך הקבועה על פי סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ובלבד שלביהמ"ש תהא גם הסמכות לדחיית התביעה.

3.         התובעת צירפה לתחשיב הנזק שהוגש מטעמה תצהיר ביחס לאירוע התאונה וכן תצהיר של בתה, הגב' אילנה פרץ, ותצהיר של הגב' מרים אברהם מאיר, שהינה מכרה של התובעת ואשר לגרסתה ולגרסת התובעת יצאה מחנות המכולת והגישה לתובעת עזרה ראשונה.

4.         הגרסה המופיעה בתצהירים הינה כי ביום 24/11/03 ו/או בסמוך לכך עצרה בתה של התובעת את רכבה ליד חנות מכולת. לאחר שהתובעת יצאה מהרכב וביקשה לסגור את הדלת, נטרקה הדלת עקב מזג האוויר הסוער על ידה השמאלית של התובעת.

5.         הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") צירפה לטיעוניה קלטת המתעדת שיחות שקיים חוקר חברת הביטוח עם התובעת, המצהירות, בעליו של חנות המכולת וכן שאלון ותצהיר תשובות לשאלון.

6.         משמיעת הקלטת ועיון בדו"ח החקירה שצורף, תצהיר התשובות לשאלון והתצהירים שהוגשו מטעם התובעת, עולה כי ישנן סתירות מהותיות בין גרסאות המצהירות בתצהיריהן ובין גרסאות מוקדמות שניתנו ביחס לנסיבות אירוע התאונה.

7.         אוסיף ואציין כי אף מנגנון התאונה הנטען בתצהירי התובעת ובתה מעלה תמיהות רבות, שכן על פי גרסה זו התובעת שישבה במושב הקדמי יצאה מהרכב, כל גופה היה מחוץ לרכב ובעודה עומדת ודלת הרכב נמצאת בין גופה ובין הרכב נטרקה הדלת על אגודלה השמאלית. ככל שגרסה זו אכן תואמת את נסיבות התאונה, לא ניתן להבין כיצד לא מנע גופה את טריקת הדלת על אגודלה השמאלית. מאידך, ואם עמדה התובעת כאשר גופה אינו מהווה חיץ בין הדלת וגוף הרכב, לא ברור כיצד נפגע אגודל כף ידה השמאלית מהדלת.

8.         עוד אציין, כי חרף העובדה שהתובעת טוענת כי פגיעתה היתה קשה, נפנתה התובעת להיזקק לטיפול רפואי רק יומיים לאחר התאונה ופנתה להיבדק בחדר המיון בבית חולים כרמל רק ביום 26/11/03. בדו"ח חדר המיון צויין כי באיזור האגודל לא נצפית פתולוגיה חבלתית גרמית חריפה וצויין כי נראה שבר עקירה ישן עם קו סקלרוטי בבסיס של פלאנגה דיסטלית.

9.         התובעת נבדקה על ידי ד"ר מיכה רינות שמונה כמומחה מטעם ביהמ"ש. המומחה קבע לתובעת 0% נכות בגין התאונה וציין בחוות דעתו כדלקמן:

"לגב' אלנקוה נגרמה בתאונה חבלה בגליל הסופי של האגודל, אשר אין אפשרות שתהווה גורם לאיזה מהתסמינים עליהם היא מתלוננת כיום.

התלונות בדבר "אגודל הדק" החלה כשנתיים לאחר התאונה, תסמונת מנהרת שורש כף היד ( CTS ) החלה שנים רבות לפני התאונה, ואילו השינויים הניווניים במפרקי בסיס האגודל ( CMJ I ) ומפרק המסרק ( MPJ ) אינם רלבנטיים למיקום החבלה בתאונה הנדונה ואינם ממקור תאונתי.

הממצאים המתוארים לעיל לא נגרמו לא הוחמרו כתוצאה מתאונה בכלל ומהתאונה הנדונה בפרט והם תוצאה של תהליך תחלואתי טבעי".

10.        לאחר ששקלתי את סיכויי התביעה לעניין עצם אירוע התאונה וכן הבאתי בחשבון את טענות התובעת לנזקים ואף הבאתי בחשבון את העובדה כי יש לנכות את עלות חוות דעתו של המומחה, ד"ר מיכה רינות, לאור העובדה שלא נקבעו לתובעת אחוזי נכות, סבורני כי יש להעמיד את סכום הפיצוי המגיע לתובעת על סכום כולל של 2,500 ש"ח.

11.        הנתבעת תשלם, איפוא, לתובעת סך של 2,500 ש"ח בתוספת אגרת בימ"ש ראשונית ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% מן הסכום הנפסק בתוספת מע"מ כחוק. לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

12.        בנסיבות העניין ולאור העובדה שהתקיימו אך שלוש ישיבות מקדמיות ולאור הסכמת הצדדים לניהול ההליך בדרך מקוצרת, ניתן בזאת פטור מתשלום יתרת אגרה.

13.        מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ב בסיון תשס"ז (29 במאי 2007), בהעדר הצדדים.

_________________

                                                                                                                      ב. טאובר,  שופטת